שירות בתי הסוהר חייב להעניק שטח מחיה מינימלי לאסירים, עצורים ולמסתננים המוחזקים במתקן חולות - קובע בית המשפט העליון, בשני פסקי הדין האחרונים של המשנה לנשיאה, אליקים רובינשטיין, עם פרישתו (יום ג', 13.6.17).

רובינשטיין אומר, כי מדובר בקביעת סדרי עדיפויות לצד גדרי כבוד האדם של האסירים, העצורים והשוהים, ואין הכוונה למתוח ביקורת על פעילותו של שירות בתי הסוהר. שטח המחיה הממוצע עומד כיום על 3.1 מ"ר בלבד, והוא נמוך משמעותית מהמקובל במדינות מפותחות אחרות; 40% מוחזקים בשטח קטן עוד יותר. השטח הזה אינו עולה בקנה אחד עם חובת המדינה להבטחת הקיום האנושי בכבוד, ופגיעה בגרעין הזכות לכבוד האדם.

רובינשטיין מציין, כי על-פי פקודת השב"ס - השטח המינימלי חייב להיות 4.5 מ"ר, אך כאמור זה אינו המצב בפועל. 21% בלבד מוחזקים בתאים המעניקים להם גודל מחיה שכזה - בעיקר במתקני כליאה חדשים. בג"ץ דחה את עמדת המדינה, לפיה תקנות בתי הסוהר מאפשרות לסטות מהגודל המינימלי בבתי כלא קיימים. חלפו 20 שנה מאז שנקבע הגודל המינימלי, אך לא חלה התקדמות משמעותית בנושא זה.

בג"ץ קובע, כי שטח המחיה המזערי צריך להיות 4 מ"ר ללא שירותים ומקלחת, או 4.5 מ"ר כולל שירותים ומקלחת. בתוך תשעה חודשים יש להגיע ל-3 מ"ר ללא שירותים ומקלחת, ובתוך שנה וחצי עליה להבטיח את השטח הגדול יותר שקבע בג"ץ. פסק זה התקבל בהסכמתם של השופטים חנן מלצר ואורי שהם.

בנושא מתקן חולות נטען, שחלק מהתנאים בהם אינם חוקיים ופוגעים בזכויותיהם של המוחזקים בו. בג"ץ קיבל חלק מן העתירות, בציינו שמדובר במי שאינם עבריינים אלא שוהים בלתי חוקיים. בג"ץ קובע, כי המצב הנוכחי - עשרה שוהים בכל דין - מהווה פגיעה בזכויות לפרטיות וכבוד, ואף סותר את התמ"א מכוחה הוקם המתקן. בתוך תשעה חודשים יהיה על המדינה לצמצם את מספר השוהים בכל חדר לשישה בלבד.

"אין בעובדה שהשוהים אינם אסירים או עצורים כדי לכרסם באחריותה של המדינה כלפיהם מעצם החזקתם במשמורת, הכוללת את החובה הבסיסית לשמור על כבודם ופרטיותם", מדגיש רובינשטיין. עוד ביטל בג"ץ את האיסור על הכנסת חומרי ניקוי למתקן, והותיר על-כנה את יתר הרשימה של החומרים שמותר להחזיק בחולות. פסקי דין אלו התקבלו בהסכמתם של השופטים עוזי פוגלמן ודפנה ברק-ארז.