המשטרה אינה צריכה למסור לנאשם רשימה של האזנות סתר שאין להן כל נגיעה לאישום נגדו - קובעת (22.6.17) שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז. היא גם קוראת לקבוע נהלים ברורים שיסדירו את חלוקת העבודה בין המשטרה לפרקליטות במיון האזנות סתר.

בית המשפט העליון קבע בשנת 2005, כי יש להבדיל בין שלושה סוגים של שיחות שנקלטו בהאזנות סתר, בנוגע להעברתן לנאשם. שיחות הרלוונטיות לאישום ולפריפריה שלו מהוות חומר חקירה ויש להעבירן במלואן להגנה. כאשר מדובר בשיחות הנוגעות במידה כלשהי לאישום אך לא ברמה של חומר חקירה, תעביר המדינה להגנה תקציר שלהן. ואילו לגבי שיחות חסרות כל נגיעה, לא יועבר כל מידע. המשטרה היא האחראית על המיון, תוך ליווי ובקרה של הפרקליטות.

ברק-ארז נדרשה לשאלה האם תיקון 75 לחוק העונשין השפיעה על יישום אבחנות אלו והשיבה בשלילה. התיקון הגדיר מהו "כל החומר" שהנאשם רשאי לקבל: "לרבות ציון קיומו של חומר שנאסף או שנרשם בתיק שאינו חומר חקירה ושל חומר שנאסף או שנרשם בתיק שהוא חסוי על-פי כל דין, וכן פירוט של סוג החומר כאמור, נושאו והמועד שבו נאסף או נרשם". סלאח ג'רושי, המואשם ברצח, טען שבשל התיקון - הוא זכאי לקבל תקצירים של מאות שיחות שלדעת המדינה אין להן נגיעה לאישום כלפיו.

ברק-ארז דחתה גישה זו, הן משום שאין לה עיגון בלשון החוק והן משום שהיא עומדת בניגוד לתכליתו של התיקון - "להביא לצמצום הפגיעה בחשיפת מערך המודיעין של המשטרה ורשויות החקירה השונות ובכלל זה שיטות ואמצעים של מערך זה, בלי לגרוע מהגנת הנאשם, וזאת על-ידי קביעת חיסיון שבדין על חומר מודיעיני וקביעת אמות המידה לגילויו".

בנוגע לחלוקת העבודה בין המשטרה לפרקליטות מציינת ברק-ארז, כי תיקון 75 קבע במפורש: "היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט
המדינה יקבע הנחיות לביצוע סעיף זה, לרבות לעניין פיקוח על הליך סיווג החומר" - דבר שטרם נעשה. לדבריה, הפרקליטים אינם חייבים להאזין בעצמם לכל השיחות ויש להם כלים אחרים לביצוע הבקרה. לצד זאת היא מדגישה:

"מלאכת המיון והסיווג של חומרי ההאזנות המוטלת על רשויות האכיפה היא רגישה ביותר והאחריות הנלווית לה רבה. פעולות
אלה צריכות אפוא להתבצע בקפדנות מיוחדת, תוך דקדוק ביישום הנחיות שמסדירות את העניין. לא למותר לציין כי דברים אלו נאמרים ביתר-שאת נוכח העובדה שהחובה להסדיר את הפיקוח של הפרקליטות על עבודת המיון והסיווג של המשטרה נקבעה הן
בפסיקתו של בית משפט זה, זה מכבר, והן על-ידי המחוקק. אם כן, ככל שלא הושלמה הוצאת ההנחיות בעניין, על הגורמים הרלוונטיים לפעול כדי לעשות כן - ויפה שעה אחת קודם".

את ג'רושי ייצגו עוה"ד ירון גיגי ואביעד לנצ'נר, ואת המדינה - עוה"ד עומרי גיל נעמי גרנות, רחלי זוארץ-לוי וליאת פלג.