דואר ישראל, רשות השידור ומשרד התחבורה הם "אלופי" התלונות המוצדקות שבדיקתן הסתיימה בשנת 2016 - מוסר (יום ב', 26.6.17) מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, יוסף שפירא, בדוח השנתי של הנציבות.

בשנה שעברה הוגשו לנציבות 11,827 תלונות. מבין התלונות שבדיקתן הסתיימה, 29.1% נמצאו מוצדקות, ועוד 12.1% תוקן הליקוי בעקבות פניית הנציבות - כך של-41.1% היה בסיס. השיעור הגבוה ביותר של תלונות מוצדקות היה נגד דואר ישראל (72.5%), רשות השידור (55.5%), משרד התחבורה (45.4%), רשות המיסים (44.9%), חברת החשמל (40.1%), משרד החינוך (36.2%) ומשרד הכלכלה (35.6%).

מאות תלונות נגד רשות השידור עסקו בגבייה של אגרה שלא נגבתה במשך שנים רבות, תוך ביצוע פעולות בלתי חוקיות מצד החברה החיצונית ששכרה הרשות לשם כך. התנהלות הרשות מהווה פגיעה בזכויות יסוד של המתלוננים, קובע שפירא. יתרה מזאת: הליכי הגבייה נמשכו ב-2016 למרות שכבר בדצמבר 2015 הצביע שפירא בפני מפרק הרשות, פרופ' דוד האן (אז - כונס הנכסים הרשמי), על החובה להפסיקם במקרים בהם טרם נבדקו ההשגות. בדצמבר אשתקד הועבר הנושא לטיפול רשות האכיפה והגבייה.

התלונות המרובות נגד דואר ישראל עסקו ברובן בשיבושים ואי-סדירות בחלוקת דברי דואר, באובדן דברי דואר (כולל כאלו שנשלחו מחו"ל) ובשירות לקוי במוקד המידע 171. למרות שיש שיפורים מסוימים בהשוואה לשנים קודמות, אומר שפירא, "השירות הבסיסי שאמורה חברת הדואר לספק - שליחה וקבלה סדירה של כל דברי הדואר - אינו מסופק עדיין באופן ראוי".

עשרת הגופים המובילים במספר התלונות נגדם הם: הביטוח הלאומי (1,102), דואר ישראל (681), המשטרה (504), משרד המשפטים (399), משרד הבינוי (390), משרד התחבורה (366), חברת עמידר (366), רשות המיסים (324), משרד החינוך (322) והמשרד לשירותים חברתיים (316). מטבע הדברים, המספר המוחלט של התלונות עולה ככל שיותר אזרחים נזקקים לשירותיו של אותו גוף.

רוב גדול של התלונות (36%) נגעו לשירות לציבור: אי-מתן מענה כלל או עיכוב בנתינתו, התנהגות לא נאותה, אי-טיפול בתלונות ועוד. יתר הנושאים היו בשיעורים קטנים בהרבה: תשלומי חובה ותשלומים אחרים (8%), רווחה, בריאות ושיקום (7%), גבייה והוצאה לפועל (7%), צרכנות, רכש ואספקת שירותים (7%), דיור ואכלוס (5%), עובדים ותעסוקה (4%), תכנון ובינוי, תשתיות ומקרקעין (4%), גמלאות (4%) וחינוך (3%).

הפוליטיזציה של ראש עיריית נשר

שפירא מציין במיוחד, כי בשנה שעברה נרשם זינוק במספר הצווים שהוציא להגנה על חושפי שחיתויות, ובסך-הכל הוצאו תשעה צווים קבועים ו-19 זמניים (מתוך 65 בקשות שהטיפול בהן הסתיים). לצד זאת הוא שב ואומר, כי עדיין לא נעשה די הצורך להגן מבחינה חברתית, מקצועית וכלכלית על חושפי שחיתויות, וכי יש צורך במאמץ רחב היקף כדי להבטיח הגנה שכזאת.

באחד המקרים, פיטרה עיריית בת ים תובע עירוני שהתריע על התערבות של סגן ראש העירייה בהחלטות על הגשת כתבי אישום. במקרה אחר ניסה ראש עיריית נשר, אבי בינמו, לפטר את מנכ"ל החברה הכלכלית נשרים, לאחר שהלה סירב לקבל לעבודה בחברה שתי פעילות פוליטיות של בינמו; שפירא אסר עליו לעשות זאת.

בנושא אחר אומר שפירא, כי הנציבות בודקת תלונות על חסימת דפי פייסבוק של אישי ציבור בפני מגיבים שונים, ולדעתה בכל דף כזה צריך לקבוע כללים לשיח מכובד לצד אמצעי תגובה מידתיים כלפי מי שיפרו כללים אלו.

דיווח על מפגע - ונדרש לשלם

כמה מן התלונות הבולטות המופיעות בדוח:

• המשטרה ביצעה חיפוש מיותר בעירום על חשוד, הדוחות על החיפוש היו סותרים ולא מולא כנדרש דוח איזוק שלו.

• אסיר המתין שמונה חודשים להרכבת שיניים תותבות, דבר שפגע קשות בבריאותו ובכבודו האנושי.

• תיקים התעכבו במשטרה במשך חודשים ארוכים, וחלקם נסגרו בלא שבוצעו אף פעולת חקירה.

• המשטרה לא עדכנה את משפחותיהם של קורבנות על החקירה בנוגע לנסיבות מותם.

• שוטרים פרצו לדירה שלא לצורך, הותירו אותה פתוחה ולא מילאו דוח על הפעולה.

• בית ספר ניתק תלמיד ממערכת האינטרנט שלו בשל חוב של הוריו בסך 400 שקל, בניגוד להוראות משרד החינוך.

• בעקבות התערבות הנציבות, קיבל בחזרה ניצול שואה ממכבי שירותי בריאות 5,000 שקל ששילם תמורת תרופות המצויות בסל התרופות.

• משרד התחבורה דוחה בקשות של נכים לתו נכה, בהחלטות שאינן מנומקות כלל או שהנימוקים להן אינם ברורים.

• רשת אמונה סירבה לקבל לגן ילד בעל אלרגיה לביצים ודרשה שהמשפחה תממן לו סייעת צמודה. הילד התקבל בעקבות התערבות הנציבות.

• התגלו עיכובים ניכרים במשלוח מסמכים ממזכירות בית משפט השלום בתל אביב, שלא ניתן להסבירם בעומסי עבודה.

• הביטוח הלאומי לא שילם גימלת סיעוד לעיוורת, בטענה שהיא מתגוררת עם אמה - שגם הוא מוגבלת מאוד.

• בעקבות פניית הנציבות הבטיח שר האוצר, משה כחלון, לתקן את החוק כך שקצבת שארים תשולם עד גיל 21 למי שמשרתים בשירות לאומי - כמו לחיילים.

• קלדנית שפוטרה נדרשה לשלם להנהלת בתי המשפט חוב של 2,700 שקל, שגדל עד כדי 6,400 שקל. חישוב החוב היה שגוי, והנהלת בתי המשפט עשתה דין לעצמה כאשר משכה כספים מהקרנות של הקלדנית כדי לכסותו.

• עיריית בת ים בחרה למנהל מחלקת הפיקוח על הבנייה באגף ההנדסה מועמד שלא עמד בדרישות הסף - לאחר שהנמיכה עבורו דרישות אלו.

• רשות המיסים הטילה עיקול על חשבון בנק של נישום, למרות שהיה ידוע לה שאדם אחר התחזה לאותו נישום.

• עיריית נצרת עילית דרשה מאלמנה תשלום של 100,000 שקל תמורת סלילת כביש גישה לביתה - ללא הצדקה.

• אדם שדיווח על שלולית דלק בתחנת תדלוק, קיבל דרישה לתשלום בשל דליפת דלק - במקום שהחשבון יישלח לתחנה.

• עיריית בני ברק הזניחה זמן רב את הטיפול בניקיון באחד מאיזורי העיר וכך נוצר בו מפגע פסולת משמעותי.