מאז סוף 2014 הוגשו 150 כתבי אישום על הסתה באינטרנט, מתוכם 25 מאז תחילת 2017 - מסר (יום א', 25.6.17) פרקליט המדינה,
שי ניצן, בכנס באוניברסיטת תל אביב. זאת, בהשוואה ל-20-10 כתבי אישום בשנה לפני כן.
בתקופות של מתיחות ביטחונית, הוסיף ניצן, מבקשת המדינה לעצור את הנאשמים עד תום ההליכים או לשחררם בתנאים מגבילים משמעותיים. בתי המשפט גם קיבלו את עמדת הפרקליטות, לפיה יש להחמיר בענישה, למרות שמדובר לכאורה בעבירות מילוליות, ונקבעו מתחמי ענישה שנעים בין מספר גבוה של חודשי מאסר לבין שנתיים מאסר. ברוב המקרים, ציין, מוטלים מאסרים בפועל.
"מוכרת לי הביקורת על האכיפה, על כך שמדובר סך הכל בעבירות ביטוי, במילים שעדיין לא הגיעו לכדי מעשים. נטען, כי יש אפילו יתרון בשחרור קיטור בדרך של מילים. איני סבור כך. מחוות דעת של גורמי הביטחון נמצא, כי לא מעט מפגעים שביצעו בפועל פיגועי טרור היו פעילים לפני כן ברשתות החברתיות, וצרכו תכנים מסיתים והפיצו אותם", הוסיף ניצן.
ניצן אומר: "אנו סבורים, שדווקא הקפדה על גבולות השיח היא זו שתאפשר חופש ביטוי אמיתי. הותרת השיח האלים והגזעני היא זו שגורמת לאנשים לפחד מלהתבטא ומצמצמת את
חופש הביטוי. כתבי אישום ופתיחה בחקירה ביחס לאמירות בוטות אלימות וגזעניות, הם אלה שיאפשרו שיח ענייני, ביקורתי, נוקב, אבל מוגן מפני אלימות וגזענות והם אלה שיבצרו את חופש הביטוי המהותי והאמיתי".
מישור נוסף, המשיך ניצן, הוא האכיפה האלטרנטיבית: הסרת הפרסום האסור, חסימתו, הרחקת המשתמש שפרסם אותו, סינונו מתוצאות החיפוש וצעדים דומים. צעדים אלו, הסביר, מותאמים למציאות בה זהות המבצע אינה ידועה, או שלא ניתן לעצור אותו (כי הוא מחוץ לשטחי ישראל), אבל עדיין נדרש להתמודד עם העבירה עצמה, להגן מפניה ולמנוע את המשך קיומה. "הדבר נכון ורלוונטי ביתר שאת בהתמודדות עם ההסתה המקוונת לטרור", הדגיש.
מנגנון הפעולה בתחום זה כולל בחינה משפטית של התכנים, וקביעה האם אכן עולים הם לכדי הסתה לאלימות ולטרור; שיח מול ספקיות השירות, במטרה לבחון האם הדברים מפרים את תנאי השימוש שלהן; ונקיטת פעולות וולונטריות (בשיתוף פעולה בין הפרקליטות לבין ספקית השירות) בכדי להביא להסרת התכנים המסיתים. במסגרת זו, מסר ניצן, כבר הוסרו אלפי פריטי תוכן מסיתים בתוך 24 שעות.
עוד התייחס ניצן לפרסומי שנאה, בריונות, פגיעות מיניות וכדומה, בהם האינטרס המיידי של הקורבן הוא הסרת הפרסום. בנוגע לפרסומים אלו, הוא החליט לנקוט בגישה משולבת: העמדה לדין ואכיפה בכלים אלטרנטיביים להפחתת נזקי הפרסום. "הפעילות שלנו במישור פרסומי השנאה, הבריונות וכדומה - עודה בתחילתה, ואני מעריך שהמודל של ההתמודדות עם ההסתה יוחל, בשינויים המחויבים, גם על ההתמודדות עם תכנים מעין אלה".
