ועדת הרפורמות אישרה (יום ד', 28.6.17) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון- הפעלת מערכת לתיווך באשראי) . הצעת החוק מסדירה את פעילותן של פלטפורמות אינטרנטיות המתווכות בין אנשים ועסקים לשם הלוואות המונים במתכונת P2P (Peer to Peerׂ) ו-P2B (Peer to Business).
הלוואות המונים הן הלוואות המתבצעות בין יחידים המעוניינים להשקיע מכספם לבין יחידים או עסקים המעוניינים ללוות כספים, באמצעות גוף מקשר (מפעיל המערכת) שאינו נושא בעצמו בסיכון האשראי וללא תיווך של בנקים או חברות אשראי. מצעי התיווך מבקשים לצמצם את עלויות התיווך שגובים הגופים הפיננסיים ופותחות אפשרויות השקעה מחד והלוואה מאידך-גיסא, למי שאינם מקבלים מענה במסגרת המערכת הפיננסית הקיימת.
כיום פועלים בישראל מספר מצעים אינטרנטיים מסוג זה. הם אינם נתונים לאסדרה או לפיקוח כלשהו והיקף פעילותן קטן ביחס למצעים מסוג זה בעולם המערבי שהופכים בשנים האחרונות לשחקן משמעותי. האסדרה שיזם משרד האוצר כחלק ממהלך רחב להגברת התחרות בתחום האשראי, תאפשר לציבור בישראל שימוש נרחב יותר במצעים אלה ותגביר את האמון בהם, וכך תגדל התחרות מול הבנקים.
במהלך החודשיים האחרונים קיימה הוועדה הדיונים מעמיקים בנושא וקידמה מספר צעדים במסגרת הצעת החוק ומחוצה לה. ראשית, קידמה הוועדה ניסוחו של מסמך הבנות בין הפיקוח על הבנקים ורשות הון ההון, אשר מסדיר את היחסים בין הבנקים לחברות המפעילות מצעים מקוונים למתן הלוואות P2P. הוועדה יזמה את ניסוח המסמך לאחר שבדיונים על הצעת החוק עלה כי קיימים קשיים בממשק בין הבנקים לחברות ה-P2P, המקשים מאוד על פעילותן של החברות. בין היתר קובע מסמך ההבנות כי "כל אחד מחמשת הבנקים הגדולים לא יסרב לפתוח חשבון בנק למערכות תיווך אשראי, גם בתקופה שלפני כניסת החוק לתוקף אלא מטעמים מיוחדים ולא יסרב לבצע פעולות בחשבון כאמור, אלא מטעמים סבירים". מצד שני, קובע המסמך כי לאחר שיותקן צו איסור
הלבנת הון שיחול על פעילותן של מערכות לתיווך אשראי, תפעל המפקחת על הבנקים לבצע את ההקלות הנדרשות לבנקים בצו איסור הלבנת הון בכל הנוגע לחובת זיהוי, דיווח וניהול רישומים, זאת במטרה להסיר מהן את החשש הכרוך כיום בניהול החשבונות של חברות ה-P2P. בנוסף הוחלט להחיל את תוכן המסמך על כלל חברות הפינטק (טכנולוגיה פיננסית) הפועלות בישראל ולא רק על חברות ה-P2P.
צעד משמעותי נוסף שקידמה הוועדה הייתה מציאת פתרון המאפשר גם לעסקים קטנים לקבל הלוואות המונים תוך הפחתת הרגולציה ומניעת פיקוח כפול. במסגרת הפתרון הוחלט שבגין הלוואות עד סכום של מיליון שקל לעסק בכל רגע נתון לא יידרש פיקוח של רשות ניירות ערך על המצע המתווך, אלא רק של רשות שוק ההון. עוד הוסכם כי רשות ניירות ערך לא תגבה ממצעים המפוקחים על ידה אגרה בגובה 2% מכל עסקה כפי שתוכנן במקור, כי אם רק אגרה שנתית קבועה על סך 50,000 שקל. כמו-כן, דאגה הוועדה להכניס להצעת החוק סעיפים המאפשרים את פעילותם של מצעים מקוונים למתן הלוואות חברתיות שלא למטרות רווח.
בדיון הוסכם לקבל את הסתייגויות לובי 99 ולקבוע כי למצעי התיווך הפרטיים תוענק הגנת ינוקא, שתאסור על הבנקים ועל חברות האשראי הפועלות תחתם להיכנס לתחום ה-P2P למשך שלוש שנים מיום תחולת החוק. אם ייפרדו מהשליטה של הבנקים יוכלו חברות האשראי להיכנס לתחום. מטרת ההגנה היא למנוע מצב שבו הבנקים, כגופים חזקים ומבוססים בשוק האשראי, ייכנסו לתחום תוך הצבת תחרות אגרסיבית ויביאו לסגירתם של המצעים הפרטיים ולמניעת התחרות בשוק.
עו"ד לינור דויטש, השדלנית של הציבור - לובי 99: "הבנקים אינם בוחלים באמצעים ואינם מתעייפים מניסיונותיהם לרמוס את התחרות בשוק האשראי. רצונם להיכנס לתחום ההלוואות החברתיות, המתבסס במהותו על אשראי בין אנשים ובא לאתגר את המערכת הבנקאית, מוכיח שהם מבקשים לחזק את שליטתם בשוק ולמנוע כל תחרות".
יושב-ראש הוועדה, ח"כ
רחל עזריה אמרה בהתייחס להצעת החוק: "שוק האשראי בישראל יוצא היום לדרך חדשה. הכלכלה השיתופית היא העתיד של המשק הישראלי. הלוואות ההמונים שהסדרנו היום לאחר עבודה של חודשים רבים תגביר את התחרות בתחום ותאפשר אפיקים חדשים עבור מלווים ואשראי זול וזמין יותר עבור אזרחים ועסקים קטנים. זהו עוד שלב בפתיחת שוק הבנקאות לתחרות שיזם שר האוצר
משה כחלון".
בכפוף לאישורו הסופי במליאת הכנסת, ייכנס החוק לתוקף בפברואר 2018.
