אנורקסיה היא מחלת נפש וניתן לאשפז בכפייה את מי שלוקה בה - קובע (30.7.17) שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, ציון קפאח.

קפאח מצטט את הגדרת האנורקסיה כפי שהיא מופיעה במדריך הפסיכיאטרי האמריקני, הנחשב למוביל בתחומו בעולם: "צריכת אנרגיה מוגבלת ביחס לנדרש על-ידי הגוף וכתוצאה מכך המשקל נמוך באופן משמעותי מהמשקל הרצוי; פחד עז מעלייה במשקל או השמנה; והפרעה באופן שבו האדם חווה את משקל גופו או הופעתו החיצונית". אולם המדריך עוסק בהפרעות נפשיות ואינו מגדיר מחלות נפש - והשיח המשפטי והרפואי אינם בהכרח זהים, מציין קפאח.

על-פי הפסיקה בישראל, ממשיך קפאח, כיום מרכז הכובד בהגדרת "מחלת נפש" הוא בתסמינים הפסיכוטיים של כל מקרה. לכן, "ייתכנו מצבים בהם מטופל הסובל מהפרעה נפשית מסוימת יאובחן כלוקה במחלת נפש כמשמעה בחוק, בעוד מטופל אחר הסובל מאותה מחלה אך בעוצמת תסמינים שונה לא ייכנס תחת הגדרה זו".

איגוד הפסיכיאטריה בישראל סבור, כי החוק לטיפולי בחולי נפש הוא המתאים לטיפול בחולי אנורקסיה, שבשל מחלתם נפגם כושר השיפוט שלהם. המחלה מסכנת את חייהם, סבור האיגוד, והאשפוז הכפוי נותן מענה לסכנה זו. קפאח גם מצטט ספרות רפואית עדכנית, המציעה להכיר באנורקסיה כמחלת נפש המצדיקה אשפוז כפוי.

קפאח דחה את ערעורה של צעירה בת 19, הסובלת מאנורקסיה ואשר משקלה כיום הוא 32 ק"ג (כמשקלו של ילד בן עשר), על החלטת הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית לאשפז אותה בכפייה בבית החולים אברבנאל. הצעירה גם סובלת מהתנהגות של פגיעה עצמית ודחפים אובדניים, ואינה משתפת פעולה עם הטיפול בה. כיוון שכך, הוארך אשפוזה הכפוי עד סוף אוגוסט. קפאח אומר, כי אומנם כרגע אין סכנה לחייה, אך ברור שסכנה כזו תצוץ אם תשוחרר מבית החולים.

קפאח מסכם: "בהתחשב בעוצמת התסמינים כפי שתוארה לעיל, ברור כי המערערת לוקה בשיפוט מציאות פגום, כי היא סובלת מתפיסת גוף מעוותת, וכי היא אינה משכילה להבין את חומרת מצבה ואת הסכנה הנשקפת לחייה כתוצאה מהתנהגותה. באלה יש לראות תכנים פסיכוטיים ברורים. בנסיבות אלה, ראיתי לקבוע כי ההפרעה ממנה סובלת המערערת עולה כדי מחלת נפש". את הצעירה ייצגו עוה"ד אילן יעקובוביץ, דניאל רז ואיילת הלברשטט, ואת המדינה - עו"ד אורלי אמיתי.