הלילה נהרסו שלושה בתי מחבלים

רדיפה פוליטית או חקירה הוגנת? תלוי את מי שואלים. חסידיו של בנימין נתניהו ישיבו לך במבט עגום, כי המירדף אחר נתניהו נמשך מאז בחירתו, על-ידי אויבי המחנה הלאומי, בני חושך, שמבינים כי ללא מפלתו לא יוכלו להכריע את שלטון הימין ו"לא יכלו לצמק את ישראל לגבולות 67'", כפי שאמר אחד מגדולי חסידיו. "זו לא רדיפה נגד נתניהו בלבד, אלא נגד הימין כולו, נגד ממשלת הימין", אמר ועיניו מודאגות.

בימים האחרונים עסוק מחמוד עבאס בניסיון ליצור ספין תקשורתי חדש כאילו הוא נתון ב"מצור" במוקטאעה ברמאללה שהוטל עליו ע"י ישראל בדומה למצור שהטיל בזמנו ראש הממשלה אריאל שרון ז"ל על יאסר ערפאת באפריל 2002. כמובן שמדובר בספין שקרי, מחמוד עבאס יכול לנוע באופן חופשי וגם לצאת לחו"ל כל אימת שיחפוץ, אבל הוא צריך לעשות זאת בתיאום עם ישראל כפי שעשה במשך 12 שנות שלטונו וכפי שמחייב התאום הביטחוני על-פי הסכם אוסלו.

הפרק הזה נפתח באמירה כוללנית שמחייבת התייחסות: "על-פי הימין, נסיגה מיהודה ושומרון ... היא גם מעשה של פשיטת רגל יהודית"! זאת עמדה מוצהרת רק של החלק הדתי הלאומי של הימין! הימין החילוני והימין החרדי אינם סוברים כך. ומוסיף גודמן: על-פי השמאל, הנוכחות בשטחים... מהווה גם פשיטת רגל מוסרית". וגם זאת אמירה לא מדויקת, השמאל מכוון לא לעצם הנוכחות בשטחים, אלא לתוצאות שנגרמות בהכרח מהפעולות הנדרשות להשארות בשטחים! וזה הבדל משמעותי בין המניע האידיאולוגי של הימין הדתי לאומי, לבין המסקנה פרגמטית ולא עקרונית! שמניעה את עמדת השמאל.

על-פי מקורות ירדנים, המלך עבדאללה מאוכזב מאוד ופגוע מהדרך שבה התנהלה ממשלת נתניהו במשבר גלאי המתכות בהר-הבית ובאירוע הירי בשגרירות ישראל בירדן שהביא למותם של שני אזרחים ירדנים.

הצעת חוק של ח"כ נאווה בוקר עונש מוות למחבלים. הצעות מסוג זה בווריאציות שונות עולות במחזוריות עם רצף פיגועים אכזריים כל כמה שנים מאז שנת 67. טרור לא מנצחים ולא מחסלים באמצעות עונש מוות בהליכים משפטיים, שמביאים לתוצאה הפוכה. טרור מנצחים ומחסלים בשטח, באמצעות מודיעין, חיסול ונטרול המפגעים בהכנות, תוך ועקב האירוע.