טענותיה של
שלי יחימוביץ' על פגיעה בטוהר הבחירות לתפקיד יו"ר ההסתדרות, בהן ניצח
אבי ניסנקורן, צריכות להידון ברשות השיפוט של ההסתדרות. שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב,
רחל ברקאי, קבעה (14.8.17), כי אין לה סמכות לדון בתביעתה של יחימוביץ' ודחתה אותה על הסף.
חוקת ההסתדרות קובעת במפורש, אומרת ברקאי, כי רק לרשות השיפוט שלה יש סמכות לדון בענייני הבחירות למוסדותיה. יחימוביץ' טענה שתביעתה מעלה שאלות חוקתיות סבוכות שרשות השיפוט אינה מוסמכת לדון בהן, בשל היותה סוג של בוררות - אך ברקאי דוחה טענה זו.
"הסוגיה העומדת לדיון כאן נוגעת כל כולה לטענות של אי-סדרים בהליכי הבחירות שהתקיימו", אומרת ברקאי. "התביעה עוסקת בטענות בדבר ליקויים או פגמים עובדתיים בתהליך ההצבעה בבחירות ומעלה טענות כגון 'גניבת זהויות', 'הצבעה מאורגנת בשם בעלי זכות בחירה' וכן טענות בדבר קלפיות שהגיעו ליעדן באיחור, הוצבו כביכול במיקום פסול ו'הוכשרו' על-ידי ועדת הבחירות מקום שהיה ראוי לטענת התובעות לפוסלן. המדובר בשאלות שיש לבררן במישור העובדתי בכל הנוגע לסדרים בהליך הבחירות ואין לומר כי שאלות אלו מעוררות עניין חוקתי, השולל סמכות מפורשת של רשות השיפוט לדון בו".
עוד מציינת ברקאי, כי יחימוביץ' עצמה וגם
איתן כבל שתמך בה, פנו לרשות השיפוט בענייני הבחירות ומכאן שהכירו בכך שרק היא בעלת הסמכות לדון בנושא. היא גם דוחה את חששה של יחימוביץ' מפני משוא פנים של רשות השיפוט, בהזכירה שהרשות אינה כפופה לבית נבחרי ההסתדרות וחבריה נבחרים בידי ועדה מקצועית. יחימוביץ' חויבה בתשלום הוצאות בסך 20,000 שקל. את יחימוביץ' ייצג עו"ד איתן לירז, את ההסתדרות ייצג עו"ד
שוקי חורש, ואת ניסנקורן - עו"ד אלון יואלי.
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
