אישה יכולה להתמנות למנכ"ל בתי הדין הרבניים - קובע (יום ד', 16.8.17) בית המשפט העליון. על-פי פסק הדין, תנאי הכשירות ךתפקיד יהיו בקני מידה של השכלה שגם נשים וגם גברים יכולים לעמוד בהם.

את העתירה הגישה לפני שלוש שנים בתיה כהנא-דרור, לאחר שנשללה מועמדותה לתפקיד המנכ"ל. המכשול המרכזי בפני נשים היה שעל מנכ"ל בתי הדין להיות בעל כשירות לרב עיר - תנאי שכמובן חוסם את דרכן. היועץ המשפטי לממשלה הציע לקבוע, כי נשים יוכלו להתמודד על התפקיד אם יעברו בחינות דומות לאלו של רבני הערים, אך כהנא-דרור טענה, כי מדובר שוב במכשול בלתי עביר כי שכן רק גברים עוברים את מסלול הלימודים המאפשר להם לצלוח את הבחינות. הרבנים הראשיים התנגדו מכל וכל למינוי אישה, באומרם שזהו תפקיד דתי.

לאחר שני דיונים בעתירה החליט השר לשירותי דת, דוד אזולאי, להגיש לאישור ועדת החוקה תקנות לפיהן למנכ"ל בתי הדין יוכל להתמנות עורך דין שהוא גם טוען רבני או בעל תואר שני במשפט עברי; "עמד בבחינות שערך המשרד לשירותי דת, על-ידי ועדה בוחנת שימנה השר לשירותי דת בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול, כולל בחינה בתחום המעשי של המקצוע"; בעל חמש שנות ניסיון בהופעה בבתי הדין; ואופיו ואורח חייו מתאימים לתפקיד. כהנא-דרור טענה, כי התנאי השני עמום ויאפשר להמשיך ולחסום את דרכן של נשים. הדיון בתקנות בוועדת החוקה מתנהל בעצלתיים.

המשנה בדימוס לנשיאה, אליקים רובינשטיין, קובע, כי הכשירות לרב עיר לצורך מינוי מנכ"ל בתי הדין, תוכל לבוא לידי ביטוי גם במכלול התנאים הבאים: מדובר בתושב ישראל; טוען רבני או עו"ד בעל תואר שני במשפט עברי או בתלמוד (תוך מתן יתרון לטוען רבני שהוא גם עו"ד); לפחות שבע שנות ניסיון בהופעה בפני בתי הדין הרבניים; מי שאופיו ואורח חייו מתאימים למילוי התפקיד. רובינשטיין מדגיש, כי הן נשים והן גברים העומדים בתנאים אלו יכולים להתמודד על התפקיד.

לדברי רובינשטיין, "בדיונים שהתנהלו בפנינו ולאורך ליוויו השוטף של התיק, עודדנו וזירזנו את המדינה למצוא פתרון שייתר את הכרעתנו. אולם משלא חלה התקדמות משמעותית בסוגיה הרגישה שעל הפרק זה זמן רב מדי, ומשניכר כי אין הדבר בוער יתר על המידה בקרבם של מקבלי ההחלטות לדון בו, ואף לא נקבע מועד נוסף להעלאת טיוטת התקנות – בנוסח כזה או אחר – לדיון בוועדת החוקה, אין מנוס מהכרעה בעתירה".

רובינשטיין אומר, כי מדובר בתפקיד מינהלי ולא בתפקיד דתי, ולאור עקרון-העל של השוויון - אין למנוע מנשים מלמלא אותו. "היותה של מועמדת אישה, הוא שיקול זר ובלתי רלוונטי כשלעצמו לשאלת התאמתה לתפקיד ואין בידי השר להביאו בחשבון, ככל שמדובר בנסיבה לפסילת מועמדות למינוי", הוא קובע. לנוכח תת-הייצוג של נשים בבתי הדין הרבניים, רומז רובינשטיין, מן הראוי לתת עדיפות למינוי אישה לתפקיד המנכ"ל - אותו ממלא, באופן זמני, הרב שמעון יעקבי מזה שלוש שנים.

המדינה חויבה בתשלום הוצאות בסך 15,000 שקל. השופטים אורי שהם ומני מזוז הסכימו עם רובינשטיין. את כהנא-דרור ייצגו עוה"ד גלי עציון ועירית גזית; ואת המדינה - עוה"ד אבינעם סגל-אלעד ויונתן ציון-מוזס.