חוק ההסדרה עומד הן בקריטריונים של המשפט הבינלאומי והן במבחני המשפט הישראלי - אומרת הממשלה (21.8.17) בתגובתה לעתירות לבג"ץ נגד החוק, שמטרתו לאפשר ליישובים ישראלים בשטחים להישאר במקומם תוך מתן פיצוי לבעלים פלשתינים של קרקעות עליהם הוקמו. תגובתה של הממשלה הוגשה בצורת יוצאת דופן בידי עו"ד הראל ארנון ולא בידי הפרקליטות, שכן היועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט, מתנגד לחוק וטוען שהוא מסכן את ישראל במישור הבינלאומי.
הממשלה אומרת, כי היא דוחה את נסיון העותרים להלך אימים על הממשלה ופקידיה בתואנה שהחוק מהווה עבירה על המשפט הבינלאומי. היא גם דוחה את הנסיון להחיל על מדינת ישראל אמות מידה שונות ומחמירות מאלו המקובלות בעולם.
על-פי החוק, מציינת הממשלה, יוענק תשלום נדיב חסר תקדים או קרקע חלופית לבעלים המוכחים של הקרקע, על-פי בחירתם. בכך מספק להם החוק מענה משופר ביחס להליכי הפקעה לצורכי ציבור בישראל, בהם הפיצוי הוא כספי בלבד ולעיתים אף חלקי.
לדברי הממשלה, החוק נותן מענה אנושי מידתי וסביר למצוקה אמיתית של תושבים ישראלים, אשר בנו את בתיהם בתמיכת גורמים ממשלתיים במהלך השנים, ונותן לבעלי הקרקעות הפלשתינים אפשרות לקבל תמורה הולמת לזכויותיהם. החוק את מצבם של בעלי הקרקעות הפלשתינים ביחס למצב הנוכחי, בו הם מצויים ללא קרקע, ללא תמורה וללא אפשרות לבצע עסקות מכר, בשל חקיקה גזענית של הרשות הפלשתינית המטילה עונש מוות במקרה של מכירת קרקע ליהודים.
ממשלת ישראל סבורה, נאמר בתגובה, כי מניעת פינוי והסדרת בתיהם של מאות משפחות ישראליות הוא אינטרס לאומי, חברתי, מדיני ואנושי מן המעלה הראשונה. בלא חוק ההסדרה - יימשך המצב הנוכחי של חוסר ודאות. לאירוע המדיני-ביטחוני של עקירת יישובים ושכונות יש השלכות רוחב דרמטיות, מוסיפה הממשלה.
לדברי הממשלה, היא מאמינה שבית המשפט העליון יידע לשמור על איפוק וריסון, ויאפשר לממשלה הנבחרת לממש את מדיניותה ולהביא פתרון מאוזן ומידתי למציאות בלתי אפשרית לכלל האוכלוסיות, מציאות שממשלות ישראל לדורותיהן היו שותפות לה.
