שוטרים יצרו באוקטובר 2012 פרובוקציה מכוונת ליד היישוב סוסיא, כאשר התחפשו לפלשתינים במטרה שיותקפו בידי יהודים - קובע (21.8.17) בית המשפט המחוזי בירושלים. עם זאת נפסק, כי מעשי השוטרים לא הצדיקו את תקיפתם בידי שמעון בן-גיגי וארבעה אחרים.
בית משפט השלום ציין, כי הזירה בה פעלו השוטרים היא רגישה מבחינה ביטחונית, ו"הימצאות פלשתינים במקום עלולה להיתפס על-ידי תושבי היישוב כמחשידה וכאירוע שיכול להתפתח לסכנה". עוד קבע השלום, כי "המדובר באירוע פרובוקטיבי, וכלל נסיבות חריגות שאינן שגרתיות. השוטרים התמקמו במקום קרוב יחסית לחווה וליישוב. הם שהו ללא מעש זמן לא קצר במקום, שאין בו יבול לעבד, ללא צאן לרעות. הם לא עברו במקום, כי אם שהו בו ללא הסבר נראה לעין. מדובר בנסיבות שיש בהן כדי לעורר חשד ממשי, במיוחד על-רקע אירועי פח"ע שהיו באזור".
השופט המחוזי
עודד שחם מסכים עם קביעות אלו: "השוטרים הסמויים אכן לא פעלו באירוע באופן תוקפני או מאיים. עם זאת, נוכחותם המתמשכת במקום, ללא סיבה נראית לעין, עוררה חשד סביר בנסיבות העניין, על-רקע הרגישות הרבה במקום זה. פעולת המערער לא הייתה מיידית. היא באה לאחר זמן רב, ולאחר שפניות לשלטונות הצבא לא הניבו פעולה כלשהי מצד רשויות אכיפת החוק. זאת, בניגוד לדרך פעולתן של הרשויות במקרים דומים בעבר. אין בכך כדי להצדיק את פעולת המערער באירוע. עם זאת, אופן ניהולו של המבצע המשטרתי תרם תרומה לא מבוטלת לעבירה שבוצעה בסופו של דבר, הגם שלא ניתן לומר כי פעולת המשטרה היא שיצרה את מעשה העבירה".
הנשיא
אהרון פרקש הסכים עם שחם, באומרו: "התנהלות המשטרה במקרה זה, כאשר שני שוטרים התחפשו לערבים פלשתינים תושבי האזור והגיעו למקום בו שהו, יש בה ממד בעייתי. לשיטתי, ראוי לשקול אם יש כלל מקום להמשיך ולנהוג כך. על-אף זאת, איני סבור כי יש בכך כדי להצדיק את התנהגותם של המערער וחבריו". שחם ופרקש דחו את ערעור המדינה על ההימנעות מהרשעתו של בן-גיגי, אם כי החמירו בעונשו והוא יבצע 250 שעות של"צ במקום 180 שעות שקבע בית משפט השלום.
סגן הנשיא,
משה דרורי, סבר בדעת מיעוט שיש לזכות את בן-גיגי או לפחות שלא להחמיר בעונשו. לדעתו, התנהלות השוטרים הייתה כמו של סוכנים מדיחים. בין היתר הוא מעיר, כי "לא ברור על-פי נתוני תיק זה מדוע השוטרים התחפשו דווקא לערבים, כדי ליצור פרובוקציה, בהנחה שיהודים יפגעו בערבים. "לכאורה, אם אכן יש טענות על עימותים אלימים בין יהודים וערבים, ניתן היה, באותו אופן (וייתכן כי מבחינה בטיחותית היה עדיף לעשות כן), ליצור מצב שבו השוטרים יתחפשו ל
מתנחלים יהודים, בהנחה שהערבים יפגעו בהם".
לדעתו, "מדובר, ככל הנראה, ביצירת מצב, שיש שיתארו אותו כפרובוקציה, כדי שמתנחל חמום מוח או בעל 'פתיל קצר' ינסה לגרש את ה'ערבים', וכך ייתפס בכף הקלע כתוקפן". ודרורי מסכם: "אין מדובר כאן רק בסוכן מדיח אלא בהכשלת אזרחים רבים, שפנו לגורם השלטוני (רבש"ץ/משטרה/צבא), ואלה האחרונים, במקום לשמש מגן ומחסה לאזרחים, ראו את עיקר תפקידם בהמשך משימת הסוכנים המדיחים, אשר הם עצמם הגדירו את משימתם כהצלחה בכך שהם הותקפו". המחוזי הורה להעביר את פסק הדין לעיונו של מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב
רוני אלשיך, כדי להפיק את הלקחים מהפרשה.