אין לכלול בהסכם גירושין בין בני זוג התחייבות של אחד מהם לערוך צוואה לגבי רכושו - מזהיר בית הדין הרבני הגדול. הרב ציון לוז-אילוז אומר, כי סעיף כזה - המופיע בהסכמי גירושין רבים - אינו ניתן לאכיפה משום שהוא נוגד את החוק.

ביה"ד דחה את ערעורה של אישה על סעיף בהסכם הגירושין שלה, בו התחייב בעלה לשעבר בצורה מפורטת לערוך צוואה בה יחלק את רכושו בין ששת ילדיהם. לטענת האישה מדובר ברכוש בשווי עשרות מיליוני שקלים, הכולל מניות בשתי חברות ונדל"ן רב. ההסכם כולו, ובתוכו סעיף זה, קיבל תוקף של פסק דין - אך אחרי מספר שנים טענה האישה שהוא אינו חוקי ושלפיכך יש לבטל את ההסכם כולו.

הרב לוז-אילוז אומר (16.8.17), כי טענותיה של האישה חסרות תום לב, שכן היא מנסה למעשה לקעקע את ההסכם מתוך תחושה שלא קיבלה את כל המגיע לה. האישה מנסה לטעון שעדיין יש לה מחצית מרכושו של הבעל, ולכן אין הוא יכול לערוך צוואה שכזו. אלא שבפועל, היא קיבלה זכויות רבות (הבעל טען שעד כה שילם לה 1.5 מיליון שקל), ומן ההסכם ברור שמה שייוותר אחרי כל התשלומים לאישה - שייך לבעל בלבד.

האישה לא טענה בערעור שלא ניתן לאסוף סעיף זה, אך בית הדין מצא לנכון לדון בכך מיוזמתו, בבחינת "להציל עשוק מיד עושקו". התחייבותו של הבעל לערוך את הצוואה הייתה במענה לדרישת האישה, אומר הרב לוז-אילוז, אך על-פי חוק הירושה - "התחייבות לעשות צוואה, לשנותה או לבטלה או שלא לעשות אחת מאלה, אינה תופסת".

לדעת הרב לוז-אילוז, הסעיף למעשה מונע מהבעל לשנות את צוואתו, ובכך הוא סותר את החוק: "סוף-סוף, המכוון בסעיף זה לא ניתן לאכיפה ולביצוע כלל. ההיגיון אומר, שאומדן הדעת של המערערת וגם של המשיב בהוספת סעיף זה להסכם היא, שמדובר בהתחייבות שיהיה ניתן לאכוף אותה, וליצור צוואה שלא ניתנת בחזרה. אחרת, מה התועלת בהוספת ההתחייבות כסעיף להסכם?!".

עם זאת קבע הרב לוז-אילוז, כי אין מקום לבטל את ההסכם כולו בשל הפגם בסעיף זה, אלא די בביטולו של אותו סעיף. לכן, קבע בית הדין הגדול שעל הבעל לרשום הערות אזהרה לטובת ילדיו על הרכוש המופיע באותו סעיף - כחלופה לכתיבת הצוואה, שכאמור אינה אפשרית על-פי חוק הירושה. הוא מוסיף: "בשולי פסק הדין נפנה לעורכי הדין העוסקים בעריכת הסכמי גירושין, שעליהם להבהיר לצדדים באופן קבוע את הבעייתיות שיש בסעיף שכזה בהסכמי גירושין, שבו ישנה התחייבות לערוך צוואה כתמורה לוויתור".

הרב שלמה שפירא והרב אליעזר איגרא הסכימו עם הרב לוז-אילוז. האישה חויבה בהוצאות בסך 5,000 שקל בשל חוסר תום הלב שבהגשת הערעור. את האישה ייצגה עו"ד סיגל בלינסון-שפרן, ואת הבעל - עו"ד שלמה סבן.