ליאור שרעבי מואשם בסחיטה באיומים של בנק יהב, לאחר שלטענת המדינה חדר למחשבי הבנק. בכתב האישום שהוגש (5.9.17) לבית המשפט המחוזי בתל אביב, מיוחסות לשרעבי עבידות של סחיטה באיומים המביאה לידי מעשה, סחיטה באיומים, ומספר עבירות של פגיעה בפרטיות וחדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת. המדינה אומרת, כי שרעבי הודה בעבירות המיוחסות לו.
כתב האישום כולל שלושה אישומים ומפרט מסכת ארוכה ושיטתית של חדירה לחומר מחשב והעתקת מאגרי מידע המכילים מידע פרטי ורגיש על אודות מיליוני אנשים, כולל שמות מלאים, כתובת פיזית, כתובת דוא"ל ומספרי טלפון. שרעבי, שהיה בשנים 2015-2014 מנהל התפעול של חברת אקטיב טרייל (שבבעלות נאור מן) המספקת שירותי דיוור ישיר לאלפי לקוחות, נהג לחדור למערכות הממוחשבות של החברה ללא הרשאה ולהעתיק מאות מאגרי מידע שהיו מאוחסנים בשרתיה. בדרך זו, טוענת המדינה, העתיק שרעבי והחזיק ברשותו מאות מאגרי מידע המכילים מידע פרטי ורגיש על מיליוני אנשים.
על-פי כתב האישום, מדובר בין היתר במאגרים אלו: 141,000 לקוחות של בנק יהב, 13,000 יוצאי יחידה 8200, 340,000 לקוחות של
בנק לאומי, 117,000 לקוחות של לאומי קארד, 427,000 לקוחות של רשת מלונות פתאל, 270,000 לקוחות של רשת קסטרו, 293,000 לקוחות של אשת טורס, ו-480,000 לקוחות של אתר המסעדות "rest".
כתב האישום מתאר את מסכת הסחיטה המקוונת שביצע לכאורה שרעבי. הוא שלח, בעשרות הזדמנויות שונות, הודעות דואר אלקטרוני מאיימות לבכירים בבנק יהב ובחברת אקטיב טרייל ואיים עליהם שאם לא יעבירו מיליוני שקלים במטבע הווירטואלי "
ביטקוין", הוא יפרסם ב"רשת האפלה" (Darknet) וכן יעביר לעיתונאים, מאגרי מידע השייכים לבנק ולחברה ואשר פרסומם עלול להסב להם נזקים כלכליים ניכרים.
לדברי המדינה, ביולי השנה פנה שרעבי אל מן וצירף טקסט הנחזה להיות כתבה עיתונאית כביכול, המסקרת את "פרצת האבטחה הגדולה ביותר בישראל" אשר גרמה ל"מיליוני רשומות של מידע אישי רגיש להתפרסם ברשת האפלה". הוא כתב בהודעת הדוא"ל, כי כתבה מעין זו עלולה להתפרסם תוך שלושה ימים, ביודעו שהיא עלולה למוטט את החברה. הוא דרש 1.8 מיליון שקל תמורת הימנעות מהפרסום ועוד 345,000 שקל לשבוע תמורת סגירת הפרצה שלטענתו מצאו האקרים במערכת המחשוב של החברה. מן הציע לשרעבי 10,000 דולר, והלה אמר שההצעה פוגעת בו ולכן המחיר עולה ב-15%. הוא גם איים להמשיך ולפרוץ לחשבונות של החברה, להשתלט על מערכותיה ויפרסם באינטרנט קבצי מידע גדולים. אחרי מספר ימים אכן פרסם שרעבי את שמותיהם של 10,000 לקוחות ודרש תשלום של 2.2 מיליון שקל.
מבנק יהב דרש שרעבי 1.1 מיליון שקל. ראשי הבנק הכניסו מיד לתמונה את המשטרה, אשר הנחתה אותם מה לענות לשרעבי. במקביל להתכתבות זו, פרסם שרעבי 10,000 שמות של לקוחות בנק יהב. המשטרה הצליחה לסכל את מימוש הסחיטה, למעט 2,000 שקלים ששולמו בביטקוין, כדרישת שרעבי. עוד נטען, כי שרעבי השתמש במאגרי המידע שלקח משרתי החברה, ובעזרת חיתוכים סטטיסטיים שונים, יצר רשימות של אנשים אמידים ובהם עורכי דין ורואי חשבון. את הרשימות שיצר, מכר שרעבי בהזדמנויות שונות לבית ההשקעות "טופ אלפא" את שמותיהם של 3,000 איש תמורת 6,000 שקל. כתב האישום הוגש באמצעות עו"ד איתי גוהר.
