שרת המשפטים,
איילת שקד, קוראת "לשים על השולחן" את הקשרים הקיימים והמתהדקים בין ישראל לבין המדינות הסוניות המתונות. היא דיברה (11.9.17) בכנס הבינלאומי בענייני טרור המתקיים במרכז הבינתחומי בהרצליה.
שקד נשאלה כיצד היא רואה את המזרח התיכון בלא תהליך מדיני בין ישראל לפלשתינית. היא השיבה: "שיתוף הפעולה עם מצרים וירדן הדוק גם ביחס לשנים קודמות. בשנים הבאות ישראל יכולה להדק את קשריה עם המדינות הסוניות המתונות, בגלל שיתוף אינטרסים מול אירן ושותפות אינטרסים כלכלית, גם ברמה הטכנולוגית וגם ברמה הביטחונית. הגענו לנקודה שאפשר לשים את היחסים מעל השולחן.
"צריך לעשות מאמצים רבים לפתח את הכלכלה הפלשתינית. אבו מאזן כבר לא צעיר וישראל לא תתערב מי יחליף אותו, אבל אנחנו עומדים בפני שינוי. המעצמות והקהילה הבינלאומית לא צריכות לבזבז את הזמן להוביל תהליך מדיני, אלא צריכות לחזק את הכלכלה הפלשתינית והשת"פ בין הרשות לישראל. אני מאמינה בהגדלת כמות העבודה של הפלשתינים בישראל. הפלשתינים יכולים לקחת מקומות עבודה של אריתראים וסודנים. אפשר להשקיע בתשתיות - גם תשתיות אנרגיה, גם חיבור לנמל ימי. צריך ללכת לשם כדי לשפר את איכות החיים. לאוכלוסייה הפלשתינית הצעירה אין עבודה, וזה הכיוון".
בנוגע לאיומים הביטחוניים על ישראל אמר שקד, כי חמאס ממשיך להתחמש: "למרות שהאוכלוסייה האזרחית ברצועה במצוקה גדולה, חמאס משקיע מאות מיליוני שקלים בחימוש שלא נעשה סתם. ברור שיום יגיע וחמאס ירצה להשתמש ביכולת הצבאית שלו".
לדברי שקד, "בצפון המצב מורכב הרבה יותר. ישראל חוששת מהתבססות אירנית בסוריה, והרצף השיעי מאירן עד סוריה מדאיג את ישראל מכמה בחינות. אירן תהיה על הגבול עם ישראל, וסוריה תהיה בסיס קדמי לאירן באזור. ישראל לא תסכים לזה. אנחנו מקווים שארה"ב ורוסיה לא יתנו לאירן להתבסס בצורה משמעותית בסוריה.
"רוסיה רוצה ממשל יציב ברוסיה. אירן רוצה לבסס את אחיזתה והקמת מסדרון שיעי. ישראל צריכה לוודא שזה לא קורה, ולנסות ללחוץ על המעצמות שזה לא יקרה, ואם לא - לעשות מה שאנחנו צריכים כדי שזה לא יקרה. יש גם את ההתעצמות של חיזבאללה, שלמעלה מעשור צברו כבר למעלה מ-100,000 רקטות. המצב הזה מסוכן לישראל, וישראל לא צריכה להשלים איתו". שקד הפתיעה כאשר הביעה תמיכה בהקמת מדינה כורדית: "האינטרס של ישראל וארה"ב הוא שתקום מדינה כורדית, קודם כל בעירק. הגיעה הזמן שארה"ב תתמוך בדבר הזה".
שקד שבה והסבירה את תמיכתה בחוק הלאום: "ב-30-20 השנים האחרונות, הכנסת בחוקי היסוד עיגנה את זכויות הפרט, וביהמ"ש העליון נתן הרחבה לזכויות אלו. הכנסת לא עיגנה את הזכויות הלאומיות. הממשלה והכנסת לא באות לטעון לזכויות לאומיות וביהמ"ש לא מתייחס לכך בפסיקות שלו. המקרה הכי מפורסם זה חוק איחוד משפחות: בתקופת האינתיפאדה השנייה, כוחות הביטחון ראו שיש כמות פיגועים בגלל איחוד המשפחות. המדינה באה לביהמ"ש נגד זה, אבל הטענות היו ביטחוניות.
"כאשר ראינו מי היו המחבלים הערבים-ישראלים בגל הטרור האחרון, אחוז גבוה מהם הם בנים של איחוד משפחות. לכן הטיעון צריך להיות לאומי ולא רק ביטחוני. ביהמ"ש קשוב לטיעונים ביטחוניים, וגם הטיעונים הלאומיים צריכים לבוא לידי ביטוי, והכנסת צריכה לחוקק חוק יסוד שיעגן את זה. לאחר מכן צריך לטעון זאת בביהמ"ש, והוא בתורו צריך להתייחס לזה".
לצד זאת, שיבחה שקד את בית המשפט העליון: "בעניין הביטחוני, הוא אחד מהמובילים בעולם. בתי משפט בכל העולם לומדים את האיזון שהוא מצליח לעשות בין זכויות אדם למלחמה בטרור. הזכויות הלאומיות לא צריכות להיות מעל, אלא צריך להיות איזה איזון", הסבירה. "לא נכון שמשתמשים רק בטיעונים ביטחוניים נגד זכות השיבה; צריך גם טיעונים לאומיים".