הממשלה לא תדון מחדש במתווה הכותל שאישרה ולאחר מכן ביטלה. הפרקליטות הודיעה (יום ג', 19.9.17) לבג"ץ, כי כך החליט, ראש הממשלה, בנימין נתניהו. לצד זאת סבורה הפרקליטות, כי בג"ץ יכול לאכוף עליה לבצע את המתווה. ייתכן שהודעת הפרקליטות תוביל לכך שאכן זה יהיה פסק הדין, אם כי היא מבקשת לדחות את העתירות באומרן שמדובר בנושא מדיני מובהק.

מתווה הכותל קבע, כי תוקם "רחבה שוויונית" גדולה ליד קשת רובינסון ומעל הרחוב ההרודיאני, מדרום לרחבה הנוכחית בה מתנהלת התפילה על-פי ההלכה האורתודוכסית. הרחבה החדשה אמורה להיות מנוהלת בידי המדינה בשיתוף הזרם הרפורמי והקונסרבטיבי, והכניסה אליה הייתה אמורה להיות יחד עם זו המובילה לרחבה הקיימת. לפי דרישת הסיעות החרדיות, ביטלה הממשלה את המתווה. כעת דורשות תנועות אלו ונשות הכותל, לאפשר להם להתפלל לפי מנהגיהן ברחבה הקיימת.

לאחר הדיון בנושא בבג"ץ בתחילת החודש, התבקשה המדינה להודיע האם תהיה מוכנה לאמץ את אותו מתווה, ואם לא - האם לבג"ץ יש סמכות לכפות אותו עליה. בנקודה זו קיימת מחלוקת בין הפרקליטות לבין הרבנות הראשית. הפרקליטות סבורה שמדובר בנושא שפיט, בעוד לדעת הרבנות מדובר בעניין דתי שעל-פי החקיקה המנדטורית - שעודנה בתוקף - אין בית המשפט יכול להתערב בו.

הפרקליטות מוסיפה ואומרת, כי לדעתה הממשלה הייתה רשאית לבטל את מתווה הכותל בעוד הנושא תלוי ועומד בבג"ץ, וכי מדובר בהתנהלות שגרתית של הרשות המבצעת. לבסוף טוענת הפרקליטות, כי ההחלטה המקורית על מתווה הכותל לא הייתה הבטחה מינהלית מחייבת, וגם אם כן - הממשלה הייתה רשאית לחזור בה ממנה. זאת, משום שמדובר בנושא מדיני מובהק ומשום שההחלטה הושהתה ולא בוטלה, ונתניהו אף הורה להמשיך בפיתוח הרחבה הקיימת המשרתת את נשות הכותל באזור קשת רובינסון.

הפרקליטות מבקשת לדחות את העתירות בנושא או לאפשר לה להגיש הודעת עידכון על התקדמות העבודות באזור קשת רובינסון. הודעת המדינה הוגשה באמצעות עוה"ד יובל רויטמן ונחי בן-אור.