עמותת היברו יוניון קולג' מכון למדעי היהדות פנתה (10.9.17) לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד החלטת רשות העתיקות שלא לאפשר לה לקבל רישיונות לביצוע חפירות ארכיאולוגיות.
עוד מבקש המכון לבטל את "הוראת השעה" שקבעה הרשות, לפיה היא דורשת ממנה בכל החפירות אותן היא מבצעת ערבות כספית עבור עיבוד החומר המדעי ופרסומו. נקודתית מבקש המכון לבטל את הוראת הרשות לפיה עליו להמציא ערבות בנקאית של 80,000 שקל בנוגע לחפירה בעין ציפורי.
לדברי העותרת, למעשה מדובר בנסיון להפסיק את פעילותה וכך גם את פעילותה של חברת י.ג ארכיאולוגיה חוזית, אשר העותרת היא נותנת החסות האקדמית לפעילותה. מטרת רשות העתיקות, טוען המכון, היא לשמר את המונופול שלה בביצוע החפירות. הצעד בא גם בתגובה למאבקה של י.ג ארכיאולגיה בארבע השנים האחרונות ודרישתה ליישום מסקנות דוח
מבקר המדינה, כך שהרשות תפעל בהתאם לסדרי מינהל תקין, תאפשר לגופים ממשלתיים ופרטיים להוציא מכרזים לביצוע חפירות ארכיאולוגיות, ותאפשר לגופים פרטיים ואחרים להשתתף בהם באופן שוויוני.
עוד נטען בעתירה, שהוגשה באמצעות עוה"ד יצחק הניג וחי סיטון, כי רשות העתיקות פועלת בכל דרך אפשרית לטרפד את המכרז של נתיבי ישראל לביצוע חפירות הצלה בפרויקט כביש מוצא, לשתק את פעילותן של היברו יוניון קולג' וחברת י.ג ארכיאולוגיה חוזית, ולסכל כל אפשרות של זכייתן במכרז זה. זאת, מאחר שהיא שללה את יכולתו של המכון לקבל רשיונות בדיוק במועד הגשת ההצעות למכרז זה והעלתה דרישות בלתי צודקות כתנאי להמשך פעילותו.
העותרת אומרת, כי היא מבצעת חפירות ארכיאולוגיות בארץ מזה למעלה מ-50 שנה. לדבריה, פעולותיה האחרונות של רשות העתיקות מהוות המשך לפעולות בהן היא נוקטת משך שנים רבות, באמצעותן השיגה שליטה ללא עוררין על ביצוע החפירות הארכיאולוגיות בארץ וחלוקת העוגה לעושי דבריה.
הרשות אומרת בתגובה, כי היברו יוניון קולג' וחברת י.ג ארכיאולוגיה חוזית מבקשים "למסחר" את החפירות הארכיאולוגיות, ולנשל את הרשות מהסמכויות הסטטוטריות שהפקיד בידיה המחוקק לטפל בכל ענייני העתיקות לרבות ביצוע חפירות ארכיאולוגיות.
לדברי הרשות, התניית מתן רישיון חפירה בקבלת בטוחות היא דרישה סבירה ומידתית, בדין יסודה, ואי הפקדתן יוצרת חשש ממשי בדבר יכולתן הכספית לעמוד בתנאי מנהל הרשות. לטענת הרשות, באמצעות עוה"ד פראס בדחי ויורם ברסלע, האינטרס הציבורי להגנה על העתיקות והבטחת שמירתן והשבתן בעתיד לידי המדינה, גובר על האינטרס הכלכלי של חברה מסחרית הפועלת משיקולי רווח והפסד, ובייחוד נוכח העובדה לפיה המדובר בעתיקות שבבעלות המדינה.
