העלייה בתעסוקת הגברים החרדים מאז תחילת שנות האלפיים נבלמה בשנה וחצי האחרונות. לגברים החרדים העדפות ותועלות שונות וערך נמוך מעבודה, הן ביחס לגברים יהודיים לא חרדים והן ביחס לנשים חרדיות. עובדה זאת היא הסבר אפשרי אחד להצלחה המועטה יחסית בשילובם בשוק העבודה - כך עולה מסקירה כלכלית שפרסם (יום ב', 25.9.17) אגף הכלכלן הראשי במשרש האוצר.
מהסקירה עולה כי בעשור וחצי האחרונים חלה עליה בשיעור התעסוקה של הגברים החרדים. מגמת העלייה התחזקה מאוד בין הרבעון האחרון לשנת 2014 ועד סוף שנת 2015, ומאז חלה בלימה ואף ירידה קלה בשיעור התעסוקה, שעמד ברבעון השני לשנת 2017 על 50.9%. שיעור זה נמוך בכ-37 נקודות אחוז משיעור התעסוקה של הגברים היהודים הלא-חרדים. באוצר מציינים כי ייתכן, כי הגורמים שהשפיעו על בלימת המגמה החיובית נובעים משינויים במערך התמריצים שחלו בתקופה זו, ובהם, בין היתר, ביטול מבחן התעסוקה במבחני הסבסוד של מעונת יום.
שיעור התעסוקה של הגברים החרדים ברבעון השני לשנת 2017 רחוק בכ-12 נקודות אחוז מהיעד הממשלתי לשנת 2020 (63%). שמירה על קצב גידול בשיעור התעסוקה הדומה לזה שחל בחמש השנים האחרונות יוביל לכך שהיעד הממשלתי יושג לא לפני שנת 2030. עם זאת, קיים חשש שקצב הגידול בשיעור התעסוקה לא צפוי להישמר בשנים הקרובות, וראייה לכך היא הבלימה שחלה בשנתיים האחרונות.
עיקר העלייה בתעסוקת החרדים - בגילאי 25-44
ששיעור התעסוקה בקרב גברים יהודים לא-חרדים נמוך יחסית בגילאי 55-64 וביתר קבוצות הגיל שיעורי התעסוקה יחסית דומים. לעומת זאת, שיעור התעסוקה בקרב הגברים החרדים גבוה יחסית בגילאי 45-54 ונמוך במיוחד בגילאי 25-34 (בשל השיעור הגבוה של האברכים בגילאים אלו). כפועל יוצא, הפער בשיעור התעסוקה בין גברים חרדים ליהודים לא חרדים הולך ומצטמצם עם הגיל.
ממצא נוסף הוא שעיקר העלייה בשיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים חל בגילאי 44-25. שיעור התעסוקה בקבוצות הגילאים הנ"ל עלה בצורה ניכרת בשנים 2001-2011 ואף יותר מכך בשנים 2012 ועד מחצית 2017. שיעור התעסוקה של גילאי 45-54 נותר קבוע יחסית לאורך התקופה ועלה במעט במהלך השנה האחרונה.
לגברים החרדים העדפות ותועלות שונות מעבודה
שיעור התעסוקה הנמוך של הגברים החרדים נובע מההעדפות השונות בחברה החרדית ונעוץ בעיקר בבחירה בלימודי תורה על פני עבודה. לימוד התורה הוא חלק מהערכים המרכזיים בחברה החרדית ואחד הגורמים המשמעותיים שמשפיעים על רמת הרווחה של פרטיה. לימוד התורה מקנה לאברך יוקרה חברתית ושיוך למעמד גבוה, למרות הדחיקה משוק העבודה וכתוצאה מכך לשיוך למעמד כלכלי נמוך.