סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב,
חגי ברנר, סירב (23.9.17) לאשר הסדר פשרה בתביעה נגד ארבעה דירקטורים לשעבר בחברת מלרג, שבמרכזו ביטול פסק דינו נגדם.
מלרג, שמניותיה נסחרו בבורסה, עסקה בעבודות בתחום תשתיות התחבורה והיה בשליטתו ובניהולו של מיכאל הירשברג. החברה קרסה בשנת 2010 והותירה חובות של 100 מיליון שקל, מתוכם שולמו רק 9 מיליון שקל.
עו"ד רענן קליר הגיש בשם קופת הפירוק תביעה נגד תשעה דירקטורים לשעבר, בטענה שאישרו בשנים 2008-2007 חלוקת דיבידנדים בסך 28 מיליון שקל בניגוד להוראות החוק. בראשם עומד מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, שמחה סדן, ששימש כיו"ר החברה ומכהן כדירקטור בחברות רבות. הנתבעים האחרים שחויבו לפצות את קופת הפירוק הם יורם שפירא, עו"ד איתמר הרמן ועו"ד מירב מלצמן.
ברנר קבע בדצמבר אשתקד, כי שתי החלוקות המאוחרות של הדיבידנדים - בסכום נומינלי כולל של 20 מיליון שקל - היו פסולות. הוא הראה, כי הדירקטוריון קיים דיונים קצרצרים בחלוקות אלו וכלל לא בחן האם החברה עומדת במבחן הפרעון, לפיו גם אחרי החלוקה היא תפרע את חובותיה לנושיה. עוד הסיק ברנר, כי בפועל לא עמדה החברה במבחן זה בעת קבלת אותן החלטות.
חלק ניכר מפסק הדין הוקדש לחלוקה השנייה - 17.4 מיליון שקל שהוחלט לחלק באפריל 2008. באותה עת, קבע ברנר, השתנה לרעה בצורה משמעותית מצבה של מרלג. לחברה היה ברור שהיא מתקשה לגבות תשלומים מנתיבי איילון, הלקוח העיקרי שלה, ומנהליה הזהירו שמצב זה עלול למוטט אותה - ולמרות זאת חילקו את הדיבידנד. יצוין, כי הירשברג קיבל כשני שלישים מהסכום - שכן זה היה חלקו במניות החברה.
על-פי הסכם הפשרה שהוגש כעת לאישורו של ברנר, פסק דינו יבוטל וקופת הפירוק תקבל 23 מיליון שקל. ברנר אומר כי לא הוגש לו תחשיב המצביע על הסכום עליו תוותר קופת הפירוק ולכן אינו יכול לדעת האם מדובר בוויתור סביר אם לאו. ברנר מוסיף:
"בכל הנוגע לקביעותיו העובדתיות והנורמטיביות של פסק הדין, שעה שבית המשפט כבר אמר את דברו בנוגע לאחריותם של הדירקטורים לחלוקות האסורות במסגרת פסק דין מנומק שניתן לאחר שמיעת ראיות, אין מקום לאשר הסדר פשרה שיש עימו ביטול של פסק הדין או איזה מבין קביעותיו העובדתיות והנורמטיביות".
