שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, ורדה מרוז, הורתה למשטרה לחשוף נוהל חסוי בפני ארגון עדאלה - המתנגד לקיומה של ישראל כמדינה יהודית. בית המשפט העליון קיבל את ערעורה של המשטרה וביטל את החלטתה של מרוז.

עדאלה עוסק, לדברי עצמו, ב"השגת זכויות אישיות וקולקטיביות למיעוט הערבי הפלשתיני בישראל" ובהגנה "על זכויות האדם של הפלשתינים החיים תחת הכיבוש, בהתבסס על המשפט הבינלאומי ההומניטרי והמשפט הבינלאומי לזכויות אדם". בין היתר, העניק הארגון הגנה משפטית לח"כ לשעבר עזמי בשארה, שמאוחר יותר נמלט מהארץ כאשר נחשד בריגול לטובת חיזבאללה.

בשנת 2006 פרסם עדאלה את "החוקה הדמוקרטית", בה ישראל היא בגבולות 1967, חוק השבות מבוטל, וישראל אינה מוגדרת כמדינה יהודית אלא כמדינה דו-לאומית ודו-לשונית. בסוף 2007 פורסם, כי הארגון מנסח הצעת חוקה חדשה, הקוראת לכינון משטר על-לאומי בשטח שבין הים התיכון לנהר הירדן, שיממש מעין רשות פדרלית שתאחד את מדינת ישראל עם מדינה פלשתינית, בדומה למודל האיחוד האירופי.

עדאלה עתר בדצמבר 2015 למחוזי מרכז, בבקשה להורות למשטרה לחשוף את הוראות הפתיחה באש ולפרסמן באתר האינטרנט שלה. לאחר הגשת העתירה העבירה המשטרה לעדאלה את הנוהל, אך השחירה משפטים שנגעו לשלושה נושאים: הוראות פתיחה באש נגד מחבלים מתאבדים, ההוראות כאשר החשוד נמלט ברכב ובו בן ערובה, והוראות השימוש ברובה "רוגר". הארגון עמד על פרסום הנוהל במלואו, ומרוז הורתה לפרסם את שני הנושאים הראשונים ושני משפטים לגבי הנושא השלישי.

המשטרה ערערה לבית המשפט העליון, אשר הטיל חיסיון על התיק. פסק הדין ניתן בידי השופט יצחק עמית בחודש יוני והותר לפרסום רק כעת (28.9.17). עמית קיבל את ערעורה של המשטרה, תוך שהוא דוחה את נימוקיה של מרוז - חלקית משום שהיו מוטעים מבחינה עובדתית וחלקית בשל הסיכון הביטחוני שנבע מהחלטתה. עמית אומר:

"בית משפט קמא השתית את פסק דינו על שני נימוקים עיקריים: האחד - כי פורסמו כבר נוהלים דומים. ברם, נהלים דומים בנושאים קרובים אינם בהכרח זהים לנהלים בנושאים הספציפיים מושא דיוננו, וכפי שנטען על-ידי המערערת, עד עתה לא פורסמו הוראות פתיחה באש לגבי מחבל מתאבד ורכב החשוד כרכב בו נמצא בן ערובה. השני - כי דווקא חשיפת הנוהל בנושאים דלעיל 'תשפוך אור על הזהירות וההקפדה שמחויבים בה שוטרי משטרת ישראל גם בנסיבות ובמצבי דחק'. אלא שהשאלה הצריכה לעניין אינה תדמיתה של משטרת ישראל, אלא אם יש בחשיפת
הנוהל כדי לפגוע בביטחון הציבור".

עמית קובע: "נחה דעתי כי יש ממש בטענת המערערת שחשיפת הנוהלים בשני נושאים אלה, שהם 'הגרעין הקשה' של הנוהל, עלולה
להשפיע על פעולות של עבריינים ומפגעים. ענייננו בנוהלים מבצעיים של המשטרה, בסיטואציות רגישות מאוד של סיכון חיי אדם, ואיני רואה במה ייגרע חלקו של הציבור אם נהלים אלה לא ייחשפו". ואילו הפרסום החלקי לגבי ה"רוגר" יביא להצגת תמונה חלקית ויש בו "כדי לפגום ביכולת ההרתעה של המשטרה באירועים בהם נעשה שימוש בכלי נשק זה".

השופטים ניל הנדל וג'ורג' קרא הסכימו עם עמית. את המשטרה ייצג עו"ד אודי איתן, ואת עדאלה - עוה"ד מוחמד בסאם וחסן ג'בארין.