נשיא המדינה, ראובן ריבלין, דחה (יום ג', 3.10.17) את בקשת החנינה שהגיש הזמר קובי פרץ, אשר נדון ל-18 חודשי מאסר בשל עבירות מס בסך 5 מיליון שקל.
ריבלין אימץ את עמדתה של שרת המשפטים,
איילת שקד. הוא אומר בהחלטתו: "מוסד החנינה איננו בגדר ערכאת ערעור והוא אינו מהווה חוליה נוספת במערכת המשפט, אלא נועד למקרים בודדים וחריגים בלבד, בהם מתקיימות נסיבות ייחודיות ויוצאות דופן.
"הנימוקים שהועלו על-ידי פרץ בבקשת החנינה, לרבות נסיבותיו האישיות וכן זכויותיו הרבות, עמדו לנגד עיני בית המשפט בטרם נגזר דינו, ואף ניתן להם משקל נוסף, כאשר הופחת עונשו בערכאת הערעור. בבקשת החנינה אין שינוי בנסיבות שיש בו כדי להצדיק מעשה חריג ויוצא דופן של חנינה מאת נשיא המדינה", אומר ריבלין.
בית משפט השלום בתל אביב גזר על פרץ שנתיים מאסר. בהמלצת בית המשפט המחוזי בעיר הוא משך את ערעורו על הרשעתו, ובית המשפט קיבל חלקית את ערעורו של חומרת עונשו ודחה את ערעורה הנגדי של המדינה.
שופטי המחוזי אמרו בפסק דינם כי חלקים גדולים בציבור סבורים שמרמה כלפי שלטונות המס אינה חמורה כמו מרמה כלפי היחיד, וגם מי שמוכנים למסור נפשם בשירות צה"ל - מרשים לעצמם לרמות את המדינה בתחום המס. במקרה של פרץ מדובר ב"העלמת מס מתוכננת, מתוחכמת, שבוצעה בשיטתיות ובחוסר מעצורים". הם תוהים כיצד חשב פרץ להסביר את הפער העצום בין הצלחתו ורמת חייו לבין מצגי השווא שלו בעניין גובה הכנסותיו.
לדברי המחוזי, אין מחלוקת שבידי המדינה מצויים 2.6 מיליון שקל שהפקיד פרץ ובכך הסיר חלקית את מחדלו. המדינה צדקה בכך שיש להבחין בין כספים שמשלם העבריין מרצונו לבין אלו שעוקלו ממנו על אפו וחמתו, אך יש מקום להתחשבות מסוימת בצמצום המחדל גם בצורה זו. לדעת המחוזי, יש לראות בכך "קבלת אחריות חלקית ולו מאוחרת". לבסוף קבע המחוזי, כי 18 חודשי מאסר הם הענישה המקובלת במקרים דומים.
