ח"כ בצלאל סמוטריץ' פנה (1.10.17) אל שרת המשפטים, איילת שקד, ודרש ממנה לבחון מי מבין בכירי הפרקליטות אישר לפרקליטות להגיש לבית המשפט העליון תצהיר שקרי לבג"ץ ביחס לתקצוב בתי הספר הכנסייתיים. עוד דרש לבדוק את כפל התקציבים הניתן לבתי הספר הללו באמצעות המשרד לשוויון חברתי וכיצד עומד האישור שניתן לכך בפרקליטות המדינה עם עמדת הפרקליטות הרשמית האוסרת על כפל תקצוב.
הדברים נכתבו בעקבות חשיפת News1 על אודות בקשה של המדינה להכשיר הקצבה של 50 מיליון שקלים לבתי הספר הכנסייתיים (מוכרים לא רשמיים) בנימוק של שמירה על התרבות הנוצרית, זאת, לאחר שהפרקליטות הגיעה למסקנה שלא ניתן לנמק בפני בית המשפט אפליה של בתי ספר מוסלמים וחרדיים שהוגדרו באותו סטטוס.

בסיכום דיון פנימי שנערך בפרקליטות, בהשתתפות בכירי פרקליטות המדינה ובהם המשנה ליועמ"ש (חקיקה) רז נזרי, וראש מחלקת בג"צים בפרקליטות אסנת מנדל, נקבע באופן חד-משמעי שהק'לאת עשרות מיליוני שקלים לבתי הספר הכנסייתיים פוגעת בשוויון ולא ניתן יהיה להגן עליה בבג"ץ. חוות הדעת הזאת הובילה להקמת צוות שיבחן הקצאת כספים נוספת לבתי ספר חרדיים ולבתי ספר מוסלמיים. אולם כעבור זמן שינתה הפרקליטות את עמדתה באופן לא מוסבר והודיעה לבית המשפט העליון כי רק בתי ספר הכנסייתיים והמוסלמיים יזכו לתקציב. זאת, בשל הטענה כי במדינה בעלת זהות יהודית יש צורך להעצים את התלמידים בעלי הזהות הנוצרית והמוסלמית. לטענת סמוטריץ', מדובר ב"עמדה בעייתית מאוד בלשון המעטה, ולפיה בקואליציה שלנו בתי ספר נוצרים ומוסלמים יתוקצבו באופן עודף ואילו בתי ספר חרדיים ימשיכו להיאנק בתת-תקצוב", כלשונו.

עוד הזכיר במכתבו את שפורסם ב-News1 בדבר שינוי הנימוק לתקצוב בתי הספר הכנסייתיים: תקצוב הנובע מן הצורך לחזק את הזהות הדתית של התלמידים, ולא תקצוב המהווה שיפוי בגין קיצוצים שערך שר החינוך לשעבר, שי פירון. זאת, על-אף שבדיונים שהתקיימו בכנסת הוצג התקציב כשיפוי לאותם קיצוצים.

"הנה כי כן, במהלך הדיונים בכנסת לא היה ויכוח על כך שהתקציב נועד לפצות על קיצוץ שבוצע בתקופת הממשלה הקודמת... קיצוץ שפגע גם בבתי הספר הכנסייתיים. על בסיס הסבר זה, ורק על בסיסו, אישרה הכנסת את העברת התקציב. לעומת זאת, בתשובת המדינה לבג"ץ הוצגה תכלית אחרת לחלוטין. המדינה כותבת כי התכלית שבבסיס התקצוב נובעת מן הערך של שמירה על המסורת והתרבות של קהילות, ובפרט של הקהילה הנוצרית, שהיא מיעוט בתוך מיעוט... בנוסף מדגישה המדינה בתשובתה: הצוות לא רואה לנכון שהיה מקום לקשור בין האפיון החברתי-כלכלי של הקבוצה או של בתי הספר או בין טענות של מצוקה או חוסר כלכלי... לבין ההחלטה לתת תקצוב", צייין סמוטריץ'.

לדבריו, משמעות הדברים היא אחת משתי אפשרויות חמורות, שהוא עצמו אינו יודע איזו חמורה מחברתה: "או שהממשלה בוחרת להציג לבג"ץ תכלית שונה מהתכלית האמיתית שלשמה הועבר התקציב, כדי להתנער מחובת השוויון הבסיסית, שהיא נר לרגליו של המשטר הדמוקרטי, או שההסבר שהוצג לחברי הכנסת, אשר אישרו את התקציב במהלך כל הדיונים הרלוונטיים בנושא - לא היה אמיתי", טען. עוד הוסיף כי הוא משוכנע שהאפשרות שלפיה הפרקליטות שיקרה לבית המשפט העליון היא הנכונה וכי ברור לו שמבחינת שר האוצר, משה כחלון, נועד התקציב לשפות את בתי הספר הכנסייתיים בגין הקיצוץ שהם ספגו יחד עם כל מוסדות החינוך המשתייכים ל'מוכר הלא רשמי'. "ממילא, עמדת המדינה שהוצגה בבג"ץ ונתמכה בתצהיר - אינה אמת".

סמוטריץ' הוסיף כי הסיבה האמיתית לכך שהתקציב לבתי הספר הכנסייתיים הועבר על-ידי המשרד לשוויון חברתי הייתה חוסר היכולת להעבירו באמצעות משרד החינוך בשל הפגיעה בשוויון הכרוכה בפעולה זו. כראיה לכך ציין שההסכם על סיום השביתה בבתי הספר הכנסייתיים נחתם בידי מנכ"ל משרד החינוך. עוד העיר כי מבקשות התמיכה שבגינן ניתן התקצוב עולה שהוא ניתן על שעות לימוד שתקצובן מסור כולו בידי משרד החינוך. "מדובר בכפל תמיכות שנאסר במפורש על-ידי היועץ המשפטי לממשלה", כתב. בשולי הדברים העיר עוד כי לדעתו האישית, הידועה לשרת המשפטים, אין כל מניעה משפטית לכך.

לדבריו, לא ברור כיצד בכירי הפרקליטות שנכחו בדיון הפנימי שעיקריו נחשפו ב-News1 נתנו את ידם להצגת עמדה שקרית מטעם המדינה בבג"ץ.

את מכתבו חתם סמוטריץ' בדברים הבאים:
"על-רקע האמור אבקשך לבדוק:

• מי נתן את ההנחיה לשנות את עמדת המדינה ב-180 מעלות תוך הצהרות שהינן, לכאורה, לא אמת.

• כיצד מסבירים בכירי הפרקליטות את הזיגזג בנימוקי ההעברה (בין הנימוקים שנמסרו בכנסת ובדיון הראשון אצלם לבין הנימוקים שהוצגו לבג"ץ).

• כיצד מתיישב האישור שניתן בפרקליטות להעברת התקציב דרך המשרד לשוויון חברתי עם עמדת הפרקליטות האוסרת על כפל תקציב".