|
|
להבהיר לעובדים [צילום: אריק ריסברג, AP]
|
|
|
|
|
הרשות להגנת הפרטיות מזהירה, כי מעסיקים שיעשו שימוש בלתי סביר במצלמות במקום העבודה - חשופים לתביעות פליליות ואזרחיות. הרשות פרסמה (18.10.17) הנחיות בנוגע להתקנת מצלמות שכאלו.
לדברי הרשות, מצלמת וידאו המותקנת במקום העבודה מסוגלת לתעד באופן מקיף ומתמשך את התנהלותו של העובד במהלך יום העבודה, ולא רק את פעילותו המקצועית. הצילומים עלולים לכלול מידע רגיש ומקיף במיוחד, ולפגוע באורח חמור בפרטיות העובדים וזאת מבלי שיש בידיהם יכולת להשפיע באופן משמעותי על מיקום המצלמות או על מתכונת הפעלתן.
מעסיקים שעושים שימוש במצלמות מעקב אחר העובדים, כפופים לחובות הסבירות, המידתיות, תום הלב וההגינות - מדגישה הרשות. מותר למעסיק להשתמש במצלמות רק למטרות לגיטימיות הרלוונטיות למקום העבודה, ורק במידה שלא עולה על הנדרש. שימוש מוגזם ולא מידתי במצלמות לשם מעקב אחר העובדים מעמיד את המעסיק בסיכון לסנקציות מנהליות ופליליות, ולחשיפה לתביעות אזרחיות.
הרשות קובעת, כי על המעסיק להציג בפני עובדיו את מדיניותו בנוגע למצלמות, וכי השימוש בהן מוגבל למטרותיהן. כך למשל, לא ניתן להשתמש במצלמת ביטחון במישור משמעתי כגון בדיקת אורך ההפסקות שנוטלים העובדים. התקנת מצלמות במקום עבודה עשויה להיות לגיטימית לשם הגנה על ביטחון הנמצאים בו, כגון חוסים ומטופלים בגני ילדים או במוסדות סיעודיים, כדי לשמור על הרכוש הנמצא בו, מטעמים של אבטחת מידע אישי רגיש, ואף ככלי למנהלים לפקח על משמעת העובדים ואיכות השירות שהם מספקים ללקוחות.
באזורים בהם קיימת לעובד הזכות למרחב פרטי, כגון חדרי שירותים, אסור לצלם את העובד ללא ידיעתו ואין להתקין מצלמות נסתרות. כמו-כן, אין לקבל מהעובדים "הסכמה עקרונית" לבצע צילומי סתר במשרדיהם. הלגיטימיות בהתקנת המצלמה באזור מסוים מושפעת מהציפייה הסבירה של העובד לפרטיות באזור זה. באזורי מנוחה דוגמת מטבחון או חדר אוכל, שגם בהם הציפייה של העובד לפרטיות גבוהה, ניתן יהיה להצדיק צילום רק בנסיבות חריגות ובמתכונת מצומצמת - קובעת הרשות.
