המשנה ליועץ המשפטי לממשלה,
דינה זילבר, מגדירה כ"שטיפת מוח" את הטענה לפיה קיימת סתירה בין הייעוץ המשפטי לבין המשילות. טענה זו הועלתה, בצורה זו או אחרת, בידי שרת המשפטים,
איילת שקד.
בדברה בכינוס פורום קהלת (24.10.17), אמרה זילבר: "אנחנו בנשף מסכות. מטרת המהלך המוצע של התרת ייצוג נפרד, אינה מתן אפשרות לממשלה להיות מיוצגת, שכן היא מיוצגת ברמה הגבוהה ביותר. אנשי הפרקליטות אינם מייצגים את עמדתם הפרטית אלא את זו של הממשלה. תכלית הצעת הייצוג הפרטי היא לפגוע בשלטון החוק, ולפיה שלטון החוק קובע כל עוד שזה נוח לי.
"במקום להימנע ממהלך פסול מבחינה משפטית, פונים לעו"ד פרטי והפלא ופלא הוא מאפשר לבצע מהלך שצבעו שחור בהיר. היועצים החיצוניים אומרים שחוק ההסדרה בנוי לתלפיות, ורק היועץ המשפטי לממשלה צריך להישיר מבט ולומר: זה לא חוקי. המשפט אינו חסם בגלגלי המשילות, אלא הדלק המזין אותה".
זילבר טוענת, כי היועץ המשפטי הוא חלק בלתי נפרד מעבודתה של הממשלה המייצגת את האינטרס הציבורי, והטענה כאילו היועץ מפריע לייצוג האינטרס הציבורי היא דמגוגיה. עוד אמרה, כי תפקידו של היועץ אינו יכול להיות חלקי וחייב לכלול גם את המקרים בהם הוא פוסל את החלטות הממשלה.
פרופ' גידי ספיר, שהיה מועמדה של שקד לבית המשפט העליון, הגיב בחריפות לדבריה של זילבר: "מי שחולק עליך הוא דמגוג והוא לא ניטראלי, להבדיל ממך שאת ניטראלית. עצם המחשבה שמישהו יגיד עליו שאינני ממלכתי משום שאינני חושב כמוהו - זה גורם לי צער". ספיר אמר, כי היועץ המשפטי לממשלה הוא יועץ - לא פחות ולא יותר. הוא תקף את אלו הסבורים, כי היועץ חייב ליזום ייעוץ גם כאשר לא התבקש לעשות זאת [טענה שהועלתה כלפי זילבר - א.ל]. "יש ברחוב צלאח א-דין כאלו המורים לגופים שלטוניים לא רק מה אסור להם לעשות, אלא גם מה הם חייבים להוסיף", טען.
ספיר טען, כי היועץ המשפטי קובע בפועל את סדר היום הציבורי בישראל. הוא תקף שוב את זילבר באומרו, כי חוות דעת שלה הביאה את המועצה להשכלה גבוהה לפגוע בגישתם של חרדים להשכלה הגבוהה - מהלך שלדבריו עומד בסתירה לחוק. לדעתו, היועצים המשפטיים מסתתרים מאחורי האמירה לפיה ההחלטות התקבלו בידי בעלי הסמכות החוקית - דהיינו השרים.
היועצת המשפטית של שירות בתי הסוהר, תת-ניצב יוכי גנסין (שעבדה במחלקת הבג"צים בפרקליטות), אמרה, כי כיום די בכך ש"פרח משפטים" בלשכת היועץ המשפטי יחשוב שיש קושי משפטי בפעולה כלשהי - כדי לחסום אותה. גישה זו נוצרה בחמש השנים האחרונות וכעת היא באה לידי ביטוי בטיוטת מדריך ייעוץ וחקיקה שמכינה לשכת היועץ, ציינה.
לדברי גנסין, בשלב מסוים נוצר במשרד המשפטים יישור קו ולא נשמעות דעות נוספות, שיכולות היו לצמצם את מספר המקרים בהם נקבע שיש מניעה משפטית. היא תוהה, מדוע תימנע המדינה מלהציג בפני בית המשפט שתי עמדות העולות בקרב הממשלה, כולל זו הנוגדת את עמדת היועץ המשפטי. לדעת גנסין, ביהמ"ש הוא היחיד שיכול לקבוע האם קושי משפטי הופך למניעה - ולא עורך דין בשירות המדינה. לכן, ההכרעה צריכה להיות בידיו.
