חברה זרה אחת מדפיסה את כל שטרות הכסף של ישראל מאז 1997 ובנק ישראל מעולם לא בחן חלופות, למרות הסיכון הקיים בהסתמכות על ספק אחד - מגלה (25.10.17)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא. בנק ישראל לא ביצע ניתוחי עלות-תועלת ובחינה של הכדאיות הכלכלית שבהדפסת השטרות בישראל לעומת הדפסתם בחו"ל; הנושא כלל לא עלה לדיון.
בסקר סיכונים שביצעה חברה חיצונית עבור בנק ישראל בשנת 2013, הוגדר כגבוה הסיכון שטמון ברכישת נייר והדפסת השטרות על-ידי ספק אחד, החושף את הבנק למחסור במזומנים בשוק כתוצאה מסגירת בית הדפוס, להפרת הסכם הייצור, לסיום ההתקשרות באופן חד-צדדי על-ידי היצרן וכדומה. גם דוח ביקורת פנים של בנק ישראל מאפריל 2012 מצא, כי "קיים סיכון אסטרטגי במסירת כל עבודות הדפסת השטרות למדפיס אחד". בדוח הוזכרו הביצועים הכספיים של החברה אשר נמצאים במגמת ירידה רב-שנתית, והובאה עמדתה של מחלקת המטבע ולפיה מגמת הירידה בביצועיה הכספיים של החברה היא זמנית.
בדיון שקיימה ועדת הביקורת של בנק ישראל במארס 2013 ציין העוזר ליועצת המשפטית: "הוחלט שאחרי שתיכנס הסדרה החדשה, תיערך בדיקה נוספת של אופציה להוספת מדפיסים נוספים. הסיבה להוספת ספק היא לשרידות במקרה שיש בעיה עם ספק מסוים". מנהל מחלקת המטבע דאז השיב לו: "הבדיקה הזו תבוצע רק בעוד עשר שנים".
הסיכונים של תקלה במכונות הדפוס או השבתה שלהן, אשר עלולות לגרום לעיכובים בהדפסת השטרות, עלו בדוח ביקורת פנים אחר של הבנק ממארס 2014: בשנת 2013 התממש סיכון זה עת התרחשו תקלות בשתי מכונות המהוות צוואר בקבוק בתהליך ההדפסה... תיקון המכונות ארך זמן רב מהמתוכנן ולמעשה תהליך ההדפסה הושבת לכארבעה שבועות. החברה אומנם התגברה על התקלה, אך הודיעה שתחזוקת המכונה תהיה בתדירות גבוהה יותר שיכול ותביא להפסקות נוספות בהדפסה".
שפירא קובע: "קיים סיכון של ממש בתלות בספק אחד מסוים להדפסת השטרות; תלות זו עלולה לחשוף את ישראל לפגיעה באספקתם הסדירה של השטרות. על בנק ישראל לשוב ולבחון את הסיכונים הקיימים בהסתמכות על מדפיס אחד לעומת הסיכונים שבחיפוש אחר מדפיס נוסף. העובדה שיצרני סימני הביטחון והגלאים אינם מסכימים לספק לישראל מוצרים חיוניים אלו, מחדדת את הצורך שבמציאת מדפיסים חלופיים ובהכנת תוכנית למקרה חרום שבו קיים חשש לפגיעה באספקה הרציפה של שטרות למשק הישראלי".
שפירא מתייחס גם לזיופי המטבע, שכמותם ואיכותם נמצאת בעלייה - גם שטרות של 100 ו-200 שקל וגם מטבעות של חמישה ועשרה שקלים. אולם הביקורת מצאה, כי לא קיים במשטרה גורם ייעודי המתמחה בתחום זה, אשר יכול לרכז את פעילות יחידות המשטרה העוסקות בתחום. אין במשטרה הנחיות אחידות וברורות בעניין אופן הטיפול בכסף מזויף ביחידות השונות. השטרות והמעות המזויפים שמקורם אינו ידוע שמעביר בנק ישראל למשטרה אינם מגיעים עם מידע מספק לבניית תמונה מדויקת.
אין למשטרה מאגר המרכז ומסווג מידע על זיופים אשר יכול לסייע לבנות תמונת מודיעין רחבה. המשרה של ראש חוליית הונאה במחלקת המודיעין, אשר אחראי לבניית תמונת המודיעין בנושא הזיופים, אינה מאוישת, וראש חוליית רכוש ממלא בפועל גם תפקיד זה.
הנוהל בנושא "היערכות בנק ישראל למקרה של זיוף מטבע בהיקף נרחב" הוא כללי מאוד, וחסר בו תיאור ברור ומפורט של הצעדים שעל בנק ישראל לנקוט במקרי חרום ותרחישים שונים הקשורים לזיוף מטבע.
לבסוף עוסק הדוח בבחירת דמויותיהם של רחל, שאול טשרניחובסקי,
לאה גולדברג ו
נתן אלתרמן לסדרת השטרות החדשה. הפרוטוקולים של הוועדה לתכנון שטרי כסף מגלים, כי לאחר דיונים רבים הגיעה הוועדה להסכמה שאנשי רוח יחליפו את המדינאים ודיוקניהם יופיעו על השטרות. אחד מחברי הוועדה הציע את שמות ארבעת המשוררים שלדעתו דיוקניהם צריכים להופיע על השטרות, והצעתו התקבלה ללא דיון מעמיק בחלופות אחרות. הבנק גם לא פנה לציבור כדי לשמוע את דעתו; לדעת שפירא, יש מקום לעשות זאת בעתיד.
