בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
המבנים המסועפים של מחט הזכוכית של ספוג הים [צילום: דוברות הטכניון]
|
|
|
תגלית: מחטי זכוכית בספוגי הים
|
חוקרים מהטכניון ומגרמניה פענחו את תהליך היווצרותן של מחטי הזכוכית של ספוגי הים הצוֹרָנִיים ● התגלית חושפת את העיקרון שמאפשר ייצור טבעי של זכוכית ללא חימום
|
|
תוצאות של דיפרקציית קרני X המסבירות את תהליך הסיעוף [צילום: דוברות הטכניון]
|
|
|
|
פרופ'-אמריטוס אמיל זולוטויאבקו מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים [צילום: דוברות הטכניון]
|
|
|
|
|
ספוגיים ("ספוגי-ים") הם האורגניזמים הרב-תאיים העתיקים והפרימיטיביים ביותר. ראשיתם לפני יותר מחצי מיליארד שנים. יצורים אלה חיים בעיקר במים מלוחים וניזונים מחלקיקים של חומר אורגני. למרות פשטותם, כמה משפחות של ספוגיים פיתחו במהלך האבולוציה יכולת לייצר (synthesize) מחטי זכוכית - אלמנטים מבניים ייחודיים ומדויקים המספקים לספוג תמיכה מבנית, חוזק מכני והגנה מפני גורמים עוינים. המחט (ספיקולה) בנויה מתחמוצת צוֹרָן (סיליקה) ואורכה בין מיקרונים בודדים לכמה מילימטרים. מחטים אלה נוצרות כמבנים מסועפים תלת-ממדיים, המהווים דוגמה לסימטריה במערכות ביולוגיות (תמונה 1). יצירת מחטי הזכוכית על-ידי הספוג שוֹנָה לחלוטין מתהליכים מלאכותיים של עיבוד זכוכית, המצריכים חימום של החומר לכ-1,000 מעלות צלזיוס. המנגנון הטבעי של יצירת מחטי הזכוכית בטמפרטורת מי הים נחשף כעת לראשונה במאמר שכתב פרופ'-אמריטוס אמיל זולוטויאבקו מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון יחד עם שותפיו בגרמניה ובראשם ד"ר איגור זלוטניקוב מהאוניברסיטה הטכנית בדרזדן. המחקר, שפורסם בכתב העת Science Advances, מציג את העיקרון של בניית מחטי הזכוכית בספוגי סיליקה (Demospongiae) - הקבוצה הגדולה ביותר במערכת הספוגיים. פענוח מבנה המחט מבוסס על ניסויים שנערכו ב-ESRF - מאיץ האלקטרונים האירופי בגרנובל, צרפת. ניסויים אלה בוצעו באמצעות שימוש בקרני X בשיטות המתקדמות ביותר: ננוטומוגרפיה ודיפרקציה תחת קרן ממוקדת. החוקרים גילו שמחט הזכוכית נבנית סביב סיב אורגני שקוטרו כ-3 מיקרונים. סיב זה בנוי בעיקר מסיליקטאינים - חלבונים פעילים אנזימטית המזרזים את גידול תחמוצת הצורן. תהליך זה מבוקר על-ידי תאים מתמחים הקרויים סקלטרוציטים (תאים בוני שלד). תגלית מעניינת במיוחד נוגעת לסידור החלבונים בסיב. החלבונים מאורגנים בבלוקים ננומטריים המסודרים במבנה מחזורי ייחודי: משושה דמוי-גביש. הנקבוביות בתוך מבנה זה מלאות בסיליקה אמורפית. לדברי פרופ' זולוטויאבקו, "הבלוקים הננומטריים של חלבון ושל סיליקה אמורפית בנויים בסדר מחזורי היוצר נקודות חדות מאוד בתבנית דיפרקציית קרני X (תמונה 2). דפוס זה מספק מידע מקיף לגבי הסימטריה ותהליך הסיעוף של המחטים". בין השאר גילו החוקרים כי "הגזע העיקרי של המחט צומח במאונך למישור הבסיסי של סריג המשושה של החלבון, והקוצים שצומחים לצדדים מוּנְחים על-ידי מישורים פירמידליים הניצבים בזווית של כ-66 מעלות יחסית למישור הבסיס. כך מתקבלת הצורה של טטראפוד - מפגש בין ארבעה קוצים. מצאנו גם מישורים נוספים שאחראים להיווצרות הסתעפויות דמויות מזלג (תמונה 1)". לדברי פרופ' זולוטויאבקו, "מנקודת ראות הנדסית יש כאן תהליך מרתק שבו הטבע יוצר, מחומרים זמינים, מבני זכוכית מורכבים ביותר בטמפרטורות נמוכות - תהליך שהאדם עדיין לא הצליח לממש. אנחנו מעריכים שהמחקר שלנו, המפענח את מנגנון ההיווצרות של מחטי הזכוכית המסועפות בספוגיים, עשוי לספק השראה לתהליכי ייצור של חומרים ננו-גבישיים שימושיים ללא צורך בחימום לטמפרטורות גבוהות". למאמר המלא לחצו כאן
|
תאריך:
|
06/11/2017
|
|
|
עודכן:
|
06/11/2017
|
|
יפעת גדות
|
תגלית: מחטי זכוכית בספוגי הים
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
וינטר הניה
|
6/11/17 14:58
|
|
ועדת הכלכלה אישרה (יום ב', 6.11.17) תקנות שהגיש משרד המשפטים מתוקף חוק המסדיר סליקה אלקטרונית של צ'קים, שנועדו לאפשר החלת החוק גם על מוסדות פיננסיים זרים, בעיקר בנקים פלשתינים. התקנות נדרשו על-מנת לאפשר סליקה אלקטרונית של צ'קים בין ישראל לרשות הפלשתינית, כדי למנוע פגיעה במעבר המלא של המערכת הבנקאית בישראל לסליקה אלקטרונית לפי החוק.
|
|
|
יורשיו של אדם, שיוצגו בידי עו"ד אריה שחם, ניהלו בחוסר תום לב הליך נגד צוואתו ואף העלו בבתי המשפט טענות שקריות בוטות וזדוניות - קובע (5.11.17) בית המשפט המחוזי בתל אביב.
|
|
|
שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, אברהם הימן, סבור, כי די בכך שעיתונאי קיבל בהדלפה חומר חסוי - כדי למנוע ממנו לבקש אישור לפרסם חומר זה. עמדתו של הימן עומדת בסתירה לחופש העיתונות, ואם תתקבל - משמעותה תהיה פגיעה בהסתמכות על הדלפות. מהחלטתו גם עולה, כי הוא עצמו לא היה מכיר בחיסיון העיתונאי - בו הכיר בית המשפט העליון.
|
|
|
ועדת החוץ והביטחון אישרה (יום ב', 6.11.17), פה אחד, לקריאות שנייה ושלישית, את הצעת החוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חרום (שירותי עבודה חיוניים בוועדה לאנרגיה אטומית), התשע"ח-2017. על-פי הצעת החוק, תוקפן של התקנות, אשר עומד לפקוע ב-13.11.17, יוארך בשלושה חודשים נוספים, עד ליום 14.2.18.
|
|
|
חברת מנורה וחברת קרנות הפנסיה הוותיקות עמיתים ירכשו משיכון ובינוי 45% מחברת כרמלטון, שהיא הבעלים של מנהרות הכרמל בחיפה. שתי החברות הגישו, בנפרד, את ההצעות הגבוהות ביותר במכרז שהוציאה שיכון ובינוי - כ-200 מיליון שקל. נראה כי שתי ההצעות יגובשו לאחת, והרכישה תהיה משותפת. שיכון ופיתוח מחזיקה כיום 50% בכרמלטון, ואחזקתה תרד ל-5%.
|
|
|
|
|
|
מנחם רהט
נס הצלת עם ישראל משואה זוטא, תחת נחילי הכטב"מים והטילים שנשאו מטעני מוות נוראים, אינו פחות מנסי הקמת המדינה וששת הימים, ויש אומרים שמדובר בנס בסדר גודל תנכ"י
|
|
|
דן מרגלית
אנשי ושוטרי איתמר בן-גביר שורפים את חווארה, עוקרים מטעי זיתים ומביאים על ישראל את האסון שכל הקהילה הבינלאומית, ובוודאי בית הדין הבינלאומי בהאג, נגדנו
|
|
|
אלי אלון
המתחם המיועד לשימור נבנה בשלבים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|