עבירות מס יוצרות את הסיכון הגבוה ביותר להלבנות הון מצד עבירות המקור, ואילו צ'יינג'ים ושימוש במזומן הם המסוכנים ביותר מבחינת האמצעים המשמשים ל
הלבנת הון. כך קובעת (יום ד', 8.11.17) הרשות לאיסור הלבנת הון בהערכת הסיכונים הלאומיים בתחום זה.
הערכת הסיכונים מבוססת על שקלול של רמת האיום מצד אחד, ואמצעי ההתמודדות מולו מצד שני. בכל תחום הניקוד המירבי הוא חמש נקודות, המייצגות את הסיכון המירבי ואת ההתמודדות הטובה ביותר הקיימת. הרשות קבעה שקיימים שלושה איומים קשים במיוחד בשלושה תחומים של עבירות מקור - מיסים, ארגוני פשיעה וחשבוניות פיקטיביות - ושניים בתחומים של האמצעים: צ'יינג'ים ושימוש במזומן. לעומת זאת, לא נמצאו אמצעי התמודדות ברמה הגבוהה ביותר בשום תחום.
סקר הסיכונים בוצע בהוראתו של היועץ המשפטי דאז,
יהודה וינשטיין, ונמשך שנתיים. לדברי הרשות, "הערכת הסיכונים נועדה לשמש כבסיס לקביעת מדיניות וסדרי עדיפויות בתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור, להחלת גישה מבוססת סיכון ולהקצאת משאבים בצורה יעילה". מטעמי ביטחון, הותרו לפרסום רק עיקרי ההערכה בתחום הלבנות ההון, ולא פורסמו פרטים מתוך ההערכה בנוגע למימון ארגוני טרור.
על עבירות המיסים אומרת הרשות כי היקף ההון הבלתי-מדווח מגיע לעשרות מיליארדי שקלים, אם כי נראה שקיימת תחילתה של מגמת בלימה בגידולו. נקודות התורפה העיקריות בתחום זה נובעות מכך שאין חובת דיווח כללית ורק חלק קטן מהנישומים נבדקים, לצד השימוש בתכנוני מס מתוחכמים.
במקום השני בסיכוני העבירות מצויים ארגוני פשיעה, כאשר הרשות מציינת שקיימת סכנה להתגברות פעילותם בשל "קיומם של תנאים כלכליים וחברתיים מסוימים" לצד יצירת בריתות בינם לבין ארגוני פשיעה בינלאומיים. בפיה של הרשות ביקורת על המשטרה והפרקליטות: "השימוש שנעשה בחוק מאבק בארגוני פשיעה במסגרת הלחימה בהלבנת הון מצומצם ביותר, עובדה שעשויה להעיד על שימוש מוגבל בכלים שהעמיד המחוקק לטובת רשויות האכיפה במסגרת המלחמה בפשיעה המאורגנת".
על הצ'יינג'ים, המובילים כאמור בין האמצעים המשמשים להלבנת הון, אומרת הרשות שיש בהם העוסקים בשוק האפור ובמקרים קיצוניים יש המעורבים בגבייה אלימה, סחיטה והשתלטות על בתי עסק. אומנם נרשם שיפור משמעותי בהסדרה של התחום, אך "המצב הנוכחי עדיין מאפשר ניצול פעילותם של נותני שירותי מטבע לצורכי הלבנת הון". באותה רמת סיכון מדורג השימוש במזומן, בעיקר בשל העדר חקיקה מקיפה לצמצום השימוש בו; "אמצעי הבקרה הקיימים אינם מספקים את המענה הנדרש", קובעת הרשות.