דברים קשים הושמעו (יום ב', 13.11.17) בוועדת הכספים בדיון על היערכות המדינה לקראת תום תקופת הזיכיון של כיל על מפעלי ים המלח ב-2030. נוכח ההיקף העצום של המכרז צוות מטעם משרד האוצר היה אמור לגבש את מסקנותיו בעניין עוד ב-2015, אלא שלעת עתה, לקראת סוף 2017, טרם הוגשו המסקנות. רוב חברי הוועדה הביעו תרעומת קשה על מה שנראה לדעתם כגמגום של אנשי האוצר. חברי ועדת הכספים דרשו לקבל תמונה מקיפה ומבוססת מעבודת הצוות המיוחד, אלא שבדיון תמונה כזו לא התקבלה. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני: "אני מרוגז על-כך שאין לנו את כל הנתונים לבחינת הסוגיה בצורה מסודרת, אף שהצוות של האוצר כבר היה אמור לסיים את מלאכת גיבוש ההמלצות ואף שכבר עבר ממזמן המועד שבו המדינה כבר הייתה צריכה להחליט לאיזה כיוון היא הולכת בנוגע למשאב הטבע החשוב ביותר שלה".

"מחדל קציר המלח הוא מחדל מכוון"

ח"כ מיקי רוזנטל הציג מצגת של נתונים שריכז בעניין ואמר: "קציר המלח הוא כלי בידי כיל להארכת הזיכיון. על-פי המכרז שהוציאה כיל עצמה, קצב הקציר יהיה 17 קמ"ר ב-10 שנים, זאת כשדרושים לפחות 30 קמ"ר. החברה תמחרה את הקציר בהערכת חסר כדי לייצר כלי לסחיטת המדינה. אנחנו באיחור ניכר בטיפול במכרז. במצב הנוכחי המדינה גוררת את עצמה למצב שבו תיאלץ לנקוט את הצעד הגרוע ביותר והוא הארכת הזיכיון הקיים, היינו מתן עדיפות לעידן עופר ובעלי השליטה שלצדו, מתנה השווה מיליארדים רבים. שני עננים מטילים צל ענק על מכרז ים המלח והופכים אותו כמעט למכרז מכור. הראשון הוא זכות הסירוב שיש לכיל על-פי תנאי המכרז ההיסטורי מ-1961, כך שעל כל הצעה שתזכה במכרז תוכל כיל להשוות הצעה מצידה ולזכות במכרז. איזה חברה תיגש למכרז בתנאים האלו? השני, הוא התנהלות הממשלה שמייצרת יתרון מלאכותי אדיר למשפחת עופר. מחדל קציר המלח הוא מחדל מכוון והוא עומד בזיקה ישירה למכרז על הזיכיון".

ח"כ דב חנין: "הייתי מציע לוועדה להקים ועדת משנה לעניין הזה. מדברים על הרס אחד האתרים היפים בעולם, הורסים אותו בצורה מטורפת. אי-אפשר להמשיך ולהמתין עם ההידרדרות הקיימת כיום. אנחנו מתעסקים בשודדי ים, שודדי ים המלח בהיקף דרמטי. הוצאת אוצרות טבע ועושר מהמדינה בהיקף אדיר. אני חושש שהמדינה הולכת לנתיב שבו לא תהיה ברירה אלא להאריך לכיל והמדינה תפסיד. מה שצריך לעשות כעת זה להודיע שהמדינה שוקלת להחזיר את מפעלי ים המלח אליה. זה יהיה המהלך היותר זול והטוב יותר מבחינה סביבתית".

סמנכ"ל קשרי חוץ בכיל, רני לובנשטיין: "יש פה אי-דיוקים בדברים שנאמרו. לא הופענו בפני הצוות, מסרנו נתונים וכל מה שנתבקשנו מסרנו. ירידת המפלס נובעת מעצירת הנגר למפעלי ים המלח. לא הכל המפעלים. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם האוצר". לובנשטיין הזמין את הוועדה לסיור במפעלים בסדום.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "לעם ישראל היה את ים המלח, נתנו לכיל מכל מיני סיבות והיא הרסה את ים המלח כי עבדה שם. אומנם לא רק כיל, אבל אין ספק שכיל עשתה שימוש במשאב הזה והפיקה ממנו הרבה כסף ואני מכבד את זה. אך המציאות היא שהיום נדרש לשקם את ים המלח וכיל צריכה להיות חלק מרכזי מכך. ועדת הכספים לא תאפשר להאריך סתם כך את הזיכיון ואף לא לצאת במכרז כשהתנאים לא ברורים ולא שקופים או שלא יאפשרו תחרות אמיתית. אני מהאוצר דורש לקבל את כל הנתונים בנושא ואשקול הקמת ועדת משנה שלא תרפה מהעניין על-מנת לא להגיע לשלב שבו לא תהיינה חלופות. במידת הצורך, אם כיל תנסה להפעיל זכות סירוב והמדינה תעמוד מנגד, ועדת הכספים תקדם חקיקה בעניין".