מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק יסודות המשפט (תיקון) (עקרונות המשפט העברי), התשע"ז-2017 של חבר הכנסת
ניסן סלומינסקי (
הבית היהודי) וקבוצת חברי כנסת.
בדברי ההסבר להצעת החוק, נכתב: "חוק יסודות המשפט, התש"ם-1980, שחוקק בשנת 1980 קובע את החובה לפנות למקורות מורשת ישראל בהכרעה בשאלה משפטית שאין לה הכרעה בחקיקה או בפסיקה. ואולם, השימוש שנעשה בחוק לאורך השנים מועט ביותר, שכן ההפניה ל"עקרונות החירות הצדק היושר והשלום של מורשת ישראל" שאינה ברורה וניתנת לפרשנות. אשר על כן, מבקשת הצעת החוק לציין בחוק במפורש את המונח "עקרונות המשפט העברי" כמקור פרשני אליו יהיה רשאי בית המשפט לפנות במקרה של לאקונה בחוק". (לאקונה - העדר הוראה בחקיקה או בתקדים המתייחס למקרה).
במילים אחרות: מוצע להוסיף במפורש את עקרונות המשפט העברי אל תוך מקורות המשפט המשלימים בשיטתנו, אשר בית המשפט יפנה אליהם כאשר לא מצא תשובה לשאלה משפטית הטעונה הכרעה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בהיקש.
ח"כ
דב חנין (הרשימה המשותפת), הביע התנגדות להצעת החוק: "השינוי שמוצע כאן הוא לא דבר אלמנטרי. אתם רוצים לקדם פה מדינת הלכה. הרוב במדינה לא רוצה מדינת הלכה של משפט עברי אלא משפט שמתנהל לפי תפיסה אוניברסלית מתקדמת. המשפט העברי כולל דברים שלא מתאימים לנו ואנחנו לא רוצים להכניס אותם בדלת האחורית ולא בדלת הקדמית".
ח"כ ניסן סלומינסקי: "נוצרה תחושה שאם יעבור החוק הזה, ממחר כולם יצטרכו להניח תפילין וללכת עם כיסוי ראש. סך הכל הכוונה שאם יש לאקונה בחוק, במקום שהשופט ירוץ לחפש בכל העולם מערכות חוקים, שיסתכל במשפט העברי. תרצה תשתמש, לא תרצה תפעיל שיקול דעת ותעשה מה שאתה מבין. אין כאן שום דבר שצריך להפחיד".
ח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת), הגיב: "למה לנסות לרמות את הכנסת? החוק הזה בא חייב. אם המתדיינים בבית משפט הם מוסלמים, האם צריך לקבוע בחוק שזה יהיה על פי המורשת המוסלמית? ברור שלא. החוק הזה הוא המשך של חוק הלאום והמשך של האפרטהייד".
36 חברי כנסת תמכו בהצעת החוק. 30 התנגדו ואחד נמנע. ההצעה תועבר לוועדת חוקה.