ועדת הכנסת לביקורת המדינה החליטה (יום ג', 14.11.17) לבקש ממבקר המדינה חוות דעת על כשלי הטיפול ב"דירות רפאים", דירות שמסיבות מגוונות אינן מאוכלסות ואשר יש עניין לשחררן לשוק הדיור.

פרופ' מנואל טרכטנברג, אשר ועדת טרכטנברג שעמד בראשה המליצה למסות את הדירות הריקות כדי לתמרץ את בעליהן למכור/להשכיר אותן, אמר בדיון: "עברו שש שנים מאז הוועדה שלי. ברור שצריך להגדיל את מאגר הדירות כדי להוריד מחירים. הערכות ב-2011 דיברו על 40 אלף דירות שזהו הרף התחתון שצריך לבנות מדי שנה כדי לעמוד בביקוש שהוא מעל 50 אלף. זאת לא תופעה שולית ואי-אפשר להתעלם ממנה בגלל משבר הדיור. כשיש דירות נטושות בריכוז גדול זה משפיע על מארג חיי התושבים באותן שכונות וזאת סוגיה שדורשת התייחסות רצינית".

לדברי פרופ' טרכטנברג יש דירות ריקות ישנות עזובות שהבעלים לא מצאו לנכון לחדשן או לשפצן, אחרות הן דירות ריקות של משקיעים שמסיבה כזאת או אחרת לא מצאו לנכון להכניסן לשוק והסוג השלישי הן דירות ריקות בבעלות זרים מחו"ל. "חלקם הגדול יהודי תפוצות שרוצים אחיזה במדינת ישראל. - רוב הדירות הללו הן בבנייני יוקרה והשאלה הנשאלת האם זה משקף מדיניות מכוונת מלכתחילה?"

יו"ר הוועדה, ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני) שאלה את פרופ' טרכטנברג האם לדעתו יש יד מכוונת או שמדובר בצירוף מקרים? וטרכטנברג השיב: "לרשות המקומית אין יותר טוב מדירת יוקרה ריקה. היא לא צריכה להשקיע בשירותים, הארנונה נכנסת לפי גודל הדירה ומבחינתי זה חמור ביותר".

ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) אמר כי צריך דוח מבקר המדינה בסוגיה הזאת. "התופעה הזאת של בתי מגורים לנדל"ן מאפיין את האורבניקה המודרנית בעולם כולו. יש הון גדול מאוד שמחפש היכן לשים את הכסף. הדבר גורם לתוצאות הרסניות בערים והנזקים רק הולכים ומתרחבים. אני תומך בכלי של הכפלת ארנונה אבל הוא לא כלי מספיק חזק".

ח"כ תמר זנדברג (מר"צ): "עיקר משבר הדיור נמצא במרכזי הערים. היום הדירות הריקות הן כתמים שחורים במרכזי הערים - פתרון המדינה למצוקת הדיור זה למצוא שטחי בנייה בפריפריה של הערים וכאן מתחת לאף יש פתרון". לדבריה ראשי עיריות לא רוצים תושבים. "האתגר הראשון במעלה שלנו זה להשמיש את הדירות הללו אבל צריך לדעת על כמה דירות מדובר".

יו"ר הוועדה, ח"כ שלי יחימוביץ', פתחה את הדיון ואמרה כי ההערכות על מספר דירות הרפאים נעות סביב 40 אלף דירות. "מדובר על מספר אדיר של דירות, שאין צורך לתכנן, לאשר ולבנות. שחרור הדירות האלה לשוק הדיור, ולו רק חלק מהן - עשוי לסייע באופן דרמטי לאחד האתגרים הלאומיים החשובים ביותר - מצוקת הדיור".

בהמשך הישיבה התגלה כי ההערכות גבוהות בהרבה מהנתונים הידועים, ובסופה אמרה יחימוביץ': "נוכח הדברים שהתגלו היום בדיון, נראה שאין מנוס מלקבל החלטה לבקש ממשרד מבקר המדינה חוות דעת על הסוגיה הזו. יש לבדוק אילו אמצעים העמידה המדינה לרשות הרשויות השונות כדי לגבות ארנונה כפולה כפי שהממשלה עצמה החליטה, מדוע אין מאגר מידע אמין, משותף ומתכלל שיאפשר לאמוד את מספר הדירות הריקות, מדוע לא הוסרו החסמים לטובת רשויות מקומיות שמבקשות ליישם את תקנות גביית הארנונה הכפולה, ומדוע נוצר פער בין התקנת התקנות בשנים 2013-2016 לבין היום, באופן שהוריד לטמיון את המאמץ לשחרר את דירות הרפאים לשוק. מדובר על פניו בשורה של כשלים, ולא נותר לי אלא לקוות שמדובר 'רק' ברשלנות".

לדברי ח"כ יחימוביץ' מדובר בתת-נושא נושא שהוא לכאורה קטן מאוד, שלא נמצא בשום תשדירים ובשום קמפיין, אבל בפועל זהו נושא מאוד משמעותי, רלוונטי מאוד לסוגיה של סדר יומנו הלאומי. "תמוה מאוד שהסוגיה לא נבחנה יותר ביסודיות, ולכן נדרשת חוות דעת של מבקר המדינה".

מירב פסטרנק סגנית ראש תחום סטטיסטיקה בלמ"ס אמרה כי ההגדרה שלהם לדירות ריקות היא "דירות שאינן מאוכלסות באופן קבוע". לדברי פסטרנק מסקר כוח אדם משנת 2016 יש בישראל כ-158 אלף דירות ריקות. "מרבית הדירות הריקות נמצאות בתל אביב, חיפה וירושלים. שם יש את הריכוז הגדול ביותר".

ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני): "בעבר הוקם מול דירת השותפים שגרתי בה בניין יוקרה חדש. רציתי לשכור שם דירת שני חדרים וביקשו עבורה 2500 דולר. כששאלתי את המתווך אם אוכל לנגן בדירה בפסנתר ללא התנגדות שאר הדיירים, הוא צחק ואמר שמדובר בבניין שריק מדיירים עם עשרות דירות ריקות. צריך לגבות יותר מס ולצבוע אותו כך שיוקצה לדיור ציבורי. במצב של מצוקת דיור כל כך קשה צריך לסייע לישראלים".

בני גנור מנהל מחלקה צרכנית טכנית בחברת החשמל ציין כי נתוני החברה משנת 2015 על דירות בהן לא השתמשו בחשמל או כאלו עם צריכה בכמות אפסית מכל הארץ מדברים על כ-20 אלף דירות. "בירושלים לדוגמה מדובר ב-1,150 דירות, תל אביב -2000 וחיפה 1700. החברה לא יכולה לקבל נתונים על דירות התנתקו כליל מאספקת חשמל, ושלא מקבלות שירות כלל מחברת החשמל".

יובל דאר סגן מנהל אגף שומה וגבייה בעיריית ירושלים סיפר כי העירייה החליטה לאמץ את גביית התעריף המרבי מדירות נטושות במסגרת הוראת השעה בזמנו. לדבריו חויבו כ-1,300 בעלי דירות. "הבעיה היא שאין הגדרה מה זאת דירה ריקה בתקנות. לא קיבלנו נתונים מחברת החשמל אבל קיבלנו נתונים מחברת המים העירונית ובה לקחנו בחשבון כל מה שהוא עד 10 אחוז צריכת מים". דאר סיפר כי בעירייה הגיעו ל-7,500 דירות החשודות כריקות. "שלחנו מכתבים וחלק מאלו שסירבו לשלם הגיבו כי הם לא מתקלחים בבית רק בחדר כושר. פריסת הדירות הריקות הייתה רחבה ובכל רחבי העיר ובמסגרת הוראת השעה חייבנו רטרואקטיבית שנה אחורה בסכום של ששה מיליון שקלים.

במהלך הדיון דיווחו גם נציגות משרד הפנים והמרכז לשלטון מקומי, כי אין ברשותן מידע על-אודות כמות הדירות מהן נגבה מס כפול ברחבי הארץ. מירה סלומון מנהלת המחלקה המשפטית במרכז לשלטון מקומי טענה כי ישנן סוגיות של הגנת הפרטיות המונעות קבלת מידע מחברות כמו חברת החשמל, חברות הגז וכו'. מיכל סופר מנהלת תחום בכירה ברשות המיסים הביעה התנגדות כי ברשות יהיו שותפים למהלך גבייה בדומה למס רכוש. "זה לא יהיה נכון, זאת תהיה מערכת מטורפת של בדיקות מי גר בנכס ומי לא גר בנכס? לראייה מס רכוש ירד לאפס משום שהשיטה לא הייתה יעילה".

בסוף הדיון החליטה יו"ר הוועדה שלי יחימוביץ' להפעיל את סעיף 21 לחוק מבקר המדינה ולבקש ממבקר המדינה דוח מיוחד בנושא.