ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, המשיכה לדון (יום ג', 14.11.17) בתיקון לתקנות בתי המשפט (אגרות). כיום לא מוטלת אגרה על הגשת תובענה ייצוגית, התקנות המוצעות על-ידי שרת המשפטים, קובעות כי על תובענה ייצוגית בבית משפט שלום תשולם אגרה בסך 12 אלף שקלים. על תובענה ייצוגית בבית המשפט המחוזי - 24 אלף שקלים וסכום זהה לאגרה בתובענה ייצוגית כנגד רשות מנהלית.
נציגי התעשיינים ובעלי העסקים, בירכו על האגרות המוצעות. מנגד, לשכת עורכי הדין איימה בנקיטת צעדים משפטיים. ראש לשכת עורכי הדין, אפי נווה, אמר בדיון: "מתעסקים באלף הליכים מתוך 750 אלף בשנה. רוב ההסתלקויות הן של נתבעים שתיקנו דרכיהם ולכן התביעות עושות את העבודה. להעלות אגרות לסכומים כאלו זה לעלות מ-0 ל-100 קמ"ש. חוץ ממלל של מסכנות וכמה מפריעים להם להרוויח, לא הוצגו נתוני עלייה דרמטית בתביעות או תביעות סרק. אם הערך של 24 אלף שקלים יישאר, נאתגר אתכם בבג"ץ".
עו"ד אסף פינק: "מבדיקה של תובענות סרק- בשנה שעברה הסתיימו 802 הליכים, מתוכם רק 116 הסתלקויות (14 אחוזים) שבית המשפט החליט שלא לתת עליהם כסף. אלו הן לכאורה תובענות הסרק כאשר מעל 60 אחוזים מסתיימות בהישגים לציבור".
עו"ד גלעד ברנע: "אתם מציעים אגרות מפלצתיות שאין קשר בין תכליתן לבין התוצאות. אם הייתם מביאים זאת מגובה במחקר או כהוראת שעה אפשר היה לדבר אך לא עשיתם כלום. ייתכן שיש להגביל תובענות בנושא ספציפי אך לא דרך אגרות".
עו"ד ישי זילבלברג: "הניסיון להטיל אגרות על התחום הוא מענה לא נכון לבעיה שלא קיימת. מדובר על כאלף תביעות ייצוגיות בשנה, זה פרומיל מהתביעות שמוגשות. באנלוגיה יש להטיל אגרה גם על תביעה למשטרה כדי שלא יהיו תביעות סרק".
ראובן ברון מהמרכז לעיוור: "אילולא המקל של תביעה ייצוגית אי-אפשר היה להוביל את הכריזה באוטובוסים וסימון תחנות הרכבת. יש תחומים בהם המסננת צריכה להיות עם חורים גדולים כי אילולא אני הקטן הייתי מרים את הכפפה העיוורים היו תלויים מאוד בזולת כדי להשתמש בתחבורה ציבורית".
אורלי בר לב פעילה חברתית: "תביעות הסרק הן רק תירוץ כשהמטרה האמתית היא חסימה של התמודדות אזרחים מול מונופולים. איך יכול להיות שרצים למהלך מטורף כשיש מהלך להפחתה שנעשה רק לפני שנה ואיש לא בדק את השפעתו. החלטה בעד תקנות השרה משמעותן להשאיר את הכסף שנגזל מהציבור בידיהם וזה סירוס מוחלט של הכוח האזרחי".
שרגא ברוש נשיא התאחדות התעשיינים, אמר בדיון: "בשלוש השנים האחרונות הוגשו מעל 4,000 תביעות ורק 160 אושרו. זה 4,200 עורכי דין שנשכרו לעבוד, זה מיליונים כבדים לחברות בפשרות ובהוצאות. לשלם מאות אלפי שקלים בכל תיק זה כסף גדול. הכסף הזה מוטל על המוצרים שאנחנו מייצרים. זה יוקר המחיה, כסף מיותר שמגיע ברובו לעורכי הדין, מקטין את כושר התחרות וסוגר מפעלים".
ד"ר רון תומר מהתאחדות התעשיינים, חברת אוניפארם: "נתבעתי בששה-שבעה תיקים בסכום כולל של ארבעה מיליארד שקלים וניצחתי בכל התביעות. אבל ענן גדול ישב לי על הראש שנים. זה אומר שאני חייב להעסיק עו"ד ומומחים רציניים, שכ"ט עוה"ד היה בין חצי מיליון למיליון לכל תיק וזה קנס שנופל עלי גם כשניצחתי את התיק. לך תסביר למה דרגת הסיכון שלך לא השתנתה ותנסה לשכנע את חברת הביטוח שלא לייקר את הפרמיה. זה קנס אוטומטי על הנתבע ולכן האגרה היא דמי רצינות וצעד חברתי חשוב".
אלירן, בעל חנות צעצועים מנס ציונה: "קיבלתי תביעה אחת מתוך עשרים תביעות של סניפים שונים על אריזה לא תקינה. אתה רואה באיזו מהירות באים עורכי דין ורוצים את הפרוטקשן שלהם, להגיע לפשרה. תובעים אותך על חמישה מיליון שקלים, כשבכל תקופת החנות שלי מ-2010 מכרתי 20 אלף מאותו מוצר. ניצחתי במשפט ואחרי זה התובע בכלל פושט רגל ולא יכול להחזיר לי את ההוצאות".
ד"ר נורית הראל, יו"ר פישר תעשיות פרמבצטיות: "הכלי חשוב. אבל בשנים האחרונות קיבלנו חמש תביעות ייצוגיות, שנדחו על הסף או ששילמנו להסתלקות כי אני מעדיפה לפעמים להתפשר לפעמים למרות שזה לא מוצדק מאשר לשלם מאות אלפים ולצאת צודקת. רק השבוע הגיעה תביעה חדשה שכתוב שבאחד המוצרים שלנו יש חומר אסור כשבתקן שמצורף לתביעה הוא נכלל. לא יודעת אם לצחוק או לבכות".
עו"ד ירון רייטר: "אני מנהל מחלקת תביעות ייצוגיות מהצג של הנתבעים ואומר דברים שהם בניגוד לאינטרס האישי שלי, כי המשרד שלי מתעשר מהתביעות. הוצאות בסוף ההליך זה דבר מצוין אבל לשופטים, למעט חריגים, אין את המסוגלות הנפשית להטיל הוצאות משמעותיות וראיתי את זה בעשרות תביעות סרק, זה לא ישים. לרוב הנתבעים גם אין מסוגלות ללכת עם התביעה עד הסוף כדי לחכות לפסיקת ההוצאות, רובם ירצו להוריד מעליהם את הענן ויסכימו להתפשר".
עו"ד דן כרמלי מנכ"ל איגוד לשכות המסחר: "איגוד לשכות המסחר תומך בתקנות. גם מבחינת שוויון בפני החוק לא ייתכן שמי שמגיש תביעה רגילה על מיליון שקלים יצטרך לשלם אחוז מהאגרה, והתובע בתובענה ייצוגית יהיה פטור מאגרה. היינו בעד סכומי האגרה המקוריים כי זה הפך לספורט לאומי".
עו"ד ענת פילצר סומך יועמ"ש איגוד החברות הציבוריות: "לא מדובר בסגירת מפעל התובענות, אלא שנעשה שימוש מניפולטיבי ויש להסדיר את התחום. הניסיון להציג את התעשיינים כמפלצות אינו לגיטימי. אם מקלפים את האמירות היפות על זכותו של הציבור, התובע הייצוגי הממוצע הוא המזכירה התורנית במשרד עורכי הדין שפתח את פס הייצור".
יו"ר הוועדה ח"כ
ניסן סלומינסקי (
הבית היהודי): "הרעיון של תובענות ייצוגיות היה לאפשר לציבור הרחב למחות על עוול שנעשה. הבעיה היא שהיום זה מנוצל למטרות אחרות וקמו משרדי עורכי דין שנבנים על זה".
ח"כ
סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): "כשמדובר על סכום של 24 אלף שקלים לתביעת רשות מנהלית, זו מדרגה גבוהה מאוד בעיקר למי שידו אינה משגת. מי שחי מהתביעות אין לו כל בעיה עם האגרות והוא ישלם אותן. האגרות יפגעו בעיקר בשכבות החלשות. אפשר להגיע לפתרונות בלי אגרה בתחילת הדרך".
ח"כ
יעל גרמן (יש עתיד): "ניתן להפחית חלק גדול מהמחלוקת אם יהיה מנגנון לסילוק על הסף של תביעות סרק כמו בארה"ב. לחלופין, כאשר הוכח שזו תביעת סרק אפשר להטיל הוצאות משפט רציניות כדי להרתיע את הבאים בתור. בנוסף, במידה ונתבע פרטי מתקן את דרכו אפשר בהחלט להפסיק את ההליך. לאחר שפירקנו את המוקשים הללו האגרה גבוהה. אי-אפשר לחשוב רק על אלו שמנצלים לרעה את החוק. החוק צריך לראות את טובת הכלל שהיא שתהיה נגישות לבית המשפט".
ח"כ
מיכאל מלכיאלי (
ש"ס): "מציע שבתביעת סרק ברורה, יוטל קנס או אגרה בסוף הדרך, הוצאות משפט גבוהות מאוד וזה ימנע מעו"ד חובבנים לנסות להתפרנס על חשבון אחרים. זה איזון נכון בין הרצון שלא ליצור חסמים לבין הפגיעה במעסיקים".
ח"כ
נורית קורן (הליכוד): "צריך להוריד את גובה האגרה בצורה שתאפשר עדיין להתמודד עם תביעות הסרק".
ח"כ
רויטל סויד (
המחנה הציוני): "התובענה הייצוגית הגיעה לעולם כדי לאפשר לחלש להשמיע קולו ולמנוע עוולות אז מה אתם מנסים לעשות עם האגרות- לסתום את הפה ולמנוע את זכות העמידה? האם נותנים לציבור שאין לו יכולת להתאגד לעמוד מול מי שפוגע בו או לא. אם אכן יש 60 אחוזים תביעות סרק לא נמנע מהעותרים להגיע אלא בדיעבד נבחר על מי להטיל ההוצאות. אם עו"ד ניצל לרעה את ההליך יש אפשרות להטיל עליו הוצאות. אסור לפגוע בתעשיינים ובעלי המלאכה אבל יש דרך אחרת למנוע ולא דרך אגרה מופרכת".
ח"כ
אורי מקלב (
יהדות התורה): "מנגנון התביעות, מונע עושק מתמשך וזהו המנגנון מספר אחד בהרתעה צרכנית ובנושאי בריאות. לבוא ולומר שהעלאת האגרות תפתור את כל הבעיות זו זריית חול בעיניים. אנחנו רוצים למנוע את תופעות הלוואי למנגנון החשוב על-ידי התמודדות רצינית ורגולציה. העלאת האגרה היא הפתרון הפוגעני ביותר ולכן על משרדי הממשלה לעשות עבודה, ליצור מדרגים בין עסקים קטנים לגדולים, סילוק על הסף ועוד".