מול משרדי חברת סיטיפס בירושלים הפגינו (יום ג', 14.11.17) כמה עשרות מתושבי הבירה. הם כינו את החברה סיטי-קנס ומחו על אטימות לב מול נוסעים, מכונות כרטוס לא תקינות ומשטר אימים שמשליטה החברה על נוסעים.
מוקדם יותר התכנסה הוועדה לפניות הציבור של הכנסת לדיון בעקבות פניות רבות מצד נוסעים שחשים מאוימים. יו"ר הוועדה ח"כ
ישראל אייכלר אמר: "העובדה שהאזרח חייב מלבד התשלום גם לתקף, מובילה למלכוד שיוצר אווירת רווית מתח ברכבת. הבעיה בתיקוף היא בין חברת סיטיפס ל
משרד התחבורה. הנוסע שילם כסף, אבל בגלל שהמדינה צריכה לדעת לחלק את הכסף לחברות שבהן השתמשת, על זה צריך לשלם קנס? יש הבדל של שמיים וארץ בין זה לבין מי שלא שילם".
לדבריו, "תפקידו של הפקח גם לתת שירות הסברה לנוסע ולא רק לתת דוחות. בתקשורת ובאמצעי המדיה השונים, תוארו מקרים של פקחי הרכבת שחטפו מכות מנוסעים זועמים על כך שנתנו להם דוח. המקרים האלה מעטים ומתגמדים מול העוול שנגרם לאנשים, שמורדים מהרכבת בשכונות 'בעיתיות' (ערביות, ע.י.), באמצע נסיעתם בגלל שלא היה בידם כרטיס תקף. גם אם המצב החוקי מאפשר לפקחי הרכבת לתת דוחות, ולרכבת הקלה לעקל חשבונות בנקים בתום 45 ימים שבהם הקנס המקורי לא שולם, צריכה להיות חמלה ושיקול דעת בהנהלת הרכבת".
ירון רביד מנכ"ל סיטיפס הגיב לטענות: "זו פעם ראשונה שהנהיגו בארץ מערכת פתוחה. בעולם זה כבר קיים עשרות שנים. אנחנו מסיעים למעלה מ-150 אלף נסיעות ביום. אנחנו בודקים את עצמנו מבחינת שביעות הרצון של הלקוחות, והציונים הם מאוד טובים. גם בנושא יחס הפקח ללקוח הציונים טובים. זה לא אומר שאין בעיות.
יש פה מערכת שבנויה על היותה מערכת פתוחה שעובדת כולה על נושא התיקוף. ללא קנסות אין הרתעה, בעולם הקנסות הרבה יותר גבוהים. אנחנו לא מחפשים את הקנסות בשביל הכסף, אלא בשביל שאנשים יבינו שצריך לתקף. בית המשפט פסק שאין רלוונטיות לתום לב. אני לא מתבייש להגיד שיש כאן רצון ליצור הרתעה.
"לגבי רגישות, פקח בשטח פוגש קרוב ל-30 אלף איש ביום, אני לא יכול להבטיח שכל מפגש כזה יהיה מוצלח. כשאתה מקבל דוח חנייה או מהירות אתה לא פוגש את נותן הקנס. זו גם הסיבה שאנחנו מורידים אנשים מהרכבת כי אנחנו לא רוצים לעשות את זה מול כולם. אחרי מתן הדוח יש וועדת השגות פנימית בחברה, היא בודקת האם כשיר התיקוף היה תקין. כמות הפעמים שוועדת הערר שמפקחת עלינו סברה שסיטיפס לא פעלה כראוי היא מזערית.
"לגבי אלימות, מה שקורה כלפי הפקחים הוא חמור מאוד, ואין סיבה שאנשים שעושים את עבודתם לפי החוק יגיעו למצב שהם סופגים קללות ואלימות וכשהם סך הכל עושים את עבודתם לפי הנחיות משרד התחבורה. ההנחיות שלנו הם לעשות את העבודה בצורה מכבדת אך נחושה כדי להוריד את מספר ההשתמטות. מי שאין לו כסף שלא יעלה לרכבת".
נועה צור, מאגף תחבורה ציבורית במשרד התחבורה אמרה: "סיבת התיקוף היא שאם הוא לא מתקף אין הוכחה לכך שהנוסע שילם. עצם ביצוע התיקוף זה שמה שמקנה למפעיל את הכסף. אנחנו נמצאים בעולם שבה לא מספיק לשלם אלא צריך לתקף. זה כמו להגיע למשרד ולא להעביר כרטיס בכניסה ולהגיד שראו אותי. הנושא עלה לדיון בוועדת הערר של הרכבת הקלה, זה נידון בבית משפט שהכריע שהנוסע חייב לתקף. מכונת התיקוף נבדקת באופן יום יומי, אם אנחנו יודעים על תקלה הדוחות מבוטלים".
בסיום הדיון הודיע יו"ר הוועדה אייכלר כי בכוונת הוועדה להגיש הצעת חוק בתיאום עם חברת ההפעלה, שתיצור מדרג בין העבירות ותבדיל בין נוסע ששילם על הנסיעה אבל לא תיקף, לבין נוסע שלו שילם. "אין סיבה שנוסע שלא תיקף שלא יקבל קנס של 180 שקלים כמו של עבריין שלא שילם בכלל", אמר אייכלר.
בסיטיפס מגיבים למקרי האלימות שתועדו והופצו ואומרים כי הבקרים התנהלו באיפוק למרות ההתגרות. לדברי החברה, מי שיש לו השגה על הקנס מוזמן לפנות לוועדת הערר.
אין זו הפעם הראשונה בה מתקיים דיון בעניינה של סיטיפס. גם
מבקר המדינה העיר כי הקנסות הניתנים אינם מבחינים בין מי שלא שילם במזיד למי שלא שילם
בתום לב והעיר למשרד התחבורה כי עליו לתקן את הליקוי. כתב News1 מציין כי גם בחיפה מונהגת מערכת פתוחה בקווי המטרונית, אך לא נשמעות טענות של נוסעים להתעמרות מצד פקחים.
