"משרד
מבקר המדינה רואה בחומרה רבה התנהלותה הבלתי אחראית של המועצה והעומד בראשה בכל הנוגע להוצאת כספי ציבור, כסף לא להם, המעידים על זלזול בחובתם לשמור על הקופה הציבורית. התנהלות כזאת עלולה להביא לידי פגיעה באמון הציבור במערכת השלטונית". כך אומר (21.11.17) מבקר המדינה על המועצה המקומית נאות חובב ועל מי שעמד בראשה, אנדריי אוזן.
בדצמבר 2010 ובדצמבר 2011 אישרה המועצה תקציבים לתכנון ולהקמה של מבנה שיכלול את כל יחידותיה ומרכז מבקרים. תחילת העבודה נקבעה לפברואר 2014 ותוכננה להסתיים בתוך כ-20 חודשים, דהיינו באוקטובר 2015. עבודות הבנייה החלו במהלך 2014 אך נכון לאוגוסט 2017, טרם הושלמה הקמת הפרויקט. המועצה אישרה את הוצאותיה בגין הפרויקט בתב"רים (תקציבים בלתי-רגילים) נפרדים, במועדים שונים במהלך קידום הפרויקט, ובהמשך אישרה להגדיל את התב"רים מ-24.1 מיליון שקל ל-82 מיליון שקל.
במסגרת הפרויקט התקשרה המועצה עם יועצים בהליכי פטור ממכרז המתבססים על היות העבודות הנדרשות עבודות מקצועיות הדורשות ידע ומומחיות מיוחדים או עבודות אומנותיות. התקשרויות אלו, הנאמדות יחדיו במיליוני שקלים, נעשו מבלי שהמועצה בחנה לרוב אפשרות להתקשר בדרך של מכרז. רוב ההתקשרויות נעשו מבלי שהתקיים הליך תחרותי ושוויוני מלא, מבלי שנקבעו אמות מידה ברורות לבחירת היועצים ומבלי שהתקיים דיון בנושא טיב ההצעות שהתקבלו מבחינת מחיר ואיכות.
לחלק מהיועצים אישרה המועצה הגדלה של שכר הטרחה מבלי להביא את הנושא לדיון בפני ועדת היועצים. למשל, המועצה התקשרה עם יועץ תוכן למרכז המבקרים תחילה בסכום של 95,000 שקל, אחר כך הרחיבה כמה פעמים את ההתקשרות עמו בפטור ממכרז, מבלי שבחנה הצעות נוספות וללא כל דיון נוסף בוועדת היועצים. בסופו של דבר עמד סכום ההתקשרות המצטבר על יותר מ-9 מיליון שקל.
בהליך המכרז לביצוע עבודות השלד והגמר בפרויקט (המכרז העיקרי) וכן בסיורי הקבלנים השתתפו 20 קבלנים אך הוגשו שתי הצעות בלבד. המציע שהגיש את ההצעה הזולה, ובסופו של דבר נבחר, חתם על הצעתו של המתחרה באופן המעלה חשש, כי הוא נחשף לה לפני שנפתחה תיבת המכרזים. המועצה התקשרה עם קבלן שלד שגורמי המקצוע העלו ספקות בנוגע לניסיונו וליכולתו לבצע את העבודות המתוכננות. ואכן, בהמשך התגלו ליקויים הן בהתקשרות עימו והן בעבודתו, שעלו למועצה עוד 7 מיליון שקל עד שהחליטה להפסיק את ההתקשרות איתו.
חברת ניהול הפרויקט עדכנה את המועצה על ליקויי בטיחות רבים בפרויקט ועל כך שקבלן השלד ביצע יציקות בטון ללא אישור גורמי המקצוע. אולם במשך חודשים לא נקטה המועצה פעולות מספיקות כדי לאכוף את קיום תנאי הבטיחות באתר הבנייה. אנדריי אף ביקש ממנהל הפרויקט שלא לנקוט פעולות נדרשות למניעת ליקויי הבטיחות באתר הבנייה שהיו עלולים לסכן את בטיחותם של השוהים בו, ואף הורה להמשיך בעבודות.
גם הקבלן החדש נבחר ללא מכרז ולמרות שעלו ספקות לגבי יכולתו לבצע את הפרויקט. מאוחר יותר אישר אוזן להגדיל את התשלום לקבלן ב-3.6 מיליון שקל, למרות שידע שיהיה צורך לשלם לו 6 מיליון שקל - וזאת על-מנת שלא לחרוג מהגדלה של 25% שהייתה מחייבת מכרז.
במהלך ביצוע עבודות הגמר, ועל-פי דרישות המועצה, ביצע קבלן הגמר 900 קידוחים במבנה, כדי ליצור פתחים ומעברים למערכות השונות במבנה, לעומת 60 קידוחים שנכללו בהסכם עימו. המועצה איפשרה ביצועם של קידוחים רבים ללא כל בדיקה ובלי שניתן מראש אישורו של מתכנן שלד המבנה, דבר העלול להשליך על יציבות המבנה. לאחר שמשרד מבקר המדינה העביר את המידע למועצה במאי 2017, הורתה מהנדסת המועצה בשתי הזדמנויות, במאי וביוני 2017, לסגור את אתר העבודה עד שייבדקו כל הפתחים ויומצאו האישורים לתקינותם.
