עיריית שדרות ביצעה קנוניה משפטית בניסיון להיפטר מהגזבר, יעקב אילוז, שהגיש תלונה נגד העומד בראשה - אלון דוידי. כך קובע (21.11.17) שופט בית הדין האיזורי לעבודה בבאר שבע, אילן סופר (כיום בבית הדין הארצי).

אילוז נבחר לתפקידו בשנת 2012, בתקופת כהונתו של דוד בוסקילה כראש העירייה. שנה לאחר מכן נבחר דוידי, ובשנת 2015 התלונן אילוז במשטרה נגד ראש העירייה ובכירים נוספים. באוקטובר 2015 פנה נדב אברמוביץ' למיכאל נשר, שהפסיד לאילוז במכרז לתפקיד הגזבר, ומסר לו מסמכים שהצביעו על ליקויים בבחירתו של אילוז. נשר פנה לדוידי, אשר זימן כעבור חודש את אילוז לשימוע לפני פיטוריו. בית הדין לעבודה עצר את השימוע, וביולי השנה נתן מבקר המדינה, יוסף שפירא, צו הגנה קבוע לאילוז בו הכיר בו כחושף שחיתות.

שפירא קבע, כי אם העירייה תפטר את אילוז יהיה עליה לפצותו ב-650,000 שקל, ואם יועבר לתפקיד אחר - יהיה הפיצוי 300,000 שקל. אילוז הודיע שאינו מעוניין לסיים את עבודתו, ולכן נדרש סופר להכריע בעתירתו של נשר - שהוגשה עוד בנובמבר 2015 - לבטל את זכייתו של אילוז במכרז.

סופר אומר כי אכן נפל פגם מהותי במינויו של אילוז, שכן הוא לא עמד בתנאי הסף הנדרשים מבחינת ותק וניסיון מתאימים. בחירה במועמד שאינו מתאים אינה פוגעת רק בעקרון השוויון, אלא גם בציבור הנזקק לשירותיו - מדגיש סופר. אולם הוא דחה את עתירתו של נשר בשל השיהוי בו הוגשה - שיהוי המוסבר בקנוניה שמאחוריה עומדת העירייה (שבבית הדין תמכה בתביעתו של נשר).

"מדובר במקרה חריג וקיצוני בו הוכחה ולו לכאורה קיומה של קנוניה בין העירייה לבין התובע שעומדת בבסיס התביעה. קנוניה זו מסבירה מדוע יש בשיהוי כדי לדחות את התביעה", אומר סופר. הוא מצביע על כך שאברמוביץ', שמסר את המסמכים לנשר, הוא יועץ התקשורת של דוידי - שאמנם הסתיר מפני נשר את תפקידו זה והתחזה לתחקירן ולנציג של אגודות לטוהר השלטון, אבל נשר ידע שאברמוביץ' עובד כיועץ תקשורת של רשויות מקומיות.

כל המסמכים שמסר אברמוביץ' לנשר נלקחו מתוך תיקים שבידי העירייה, כולל תיקו של אילוז, עובדה המחזקת את המסקנה שהעירייה עמדה מאחורי העברת המסמכים - ממשיך סופר. המסמכים נמסרו לנשר במועד בו החקירה נגד דוידי הפכה לגלויה, הוא מדגיש. דוידי, שהעמיד פנים שהוא מזועזע מגילוי הפרטים על חוסר נסיונו של אילוז, לא הורה לעירייה להגיש תביעה - אלא זימן את אילוז לשימוע במכתב מלא טענות כרימון. אלא שהטענות בדבר חוסר נסיונו צוינו רק בחטף - שכן בו ביום הגיש נשר את תביעתו לבית הדין.

סופר מסכם: נשר הוא ידה הארוכה של העירייה, שאינה יכולה בעצמה להעלות טענות נגד בחירתה-שלה באילוז. "כאשר התובע משמש כלי שרת בידי העירייה, שמעוניינת שאילוז יפנה את מקומו בשל התלונות שהגיש כנגד העירייה והעומדים בראשה וכאשר החקירה נמצאת בעיצומה, ברור לנו שיש לפנינו נסיבות חריגות המצדיקות דחיית התביעה בשל שיהוי". קבלת התביעה תנציח את האי-סדרים הנטענים ותעביר מסר ולפיו חושף שחיתות משלם על כך במשרתו.

העירייה ונשר חויבו בתשלום הוצאות בסך 15,000 שקל כל אחד. נציגי הציבור משה זיכרמן ושמעון בארי הסכימו עם סופר. את נשר ייצג עו"ד רועי שעיה, את העירייה ייצג עו"ד חן סומך, ואת אילוז - עו"ד אייל נון.