עליה במספר אירועי הכלבת בישראל

בתקופה האחרונה אנו עדים לעלייה במספר אירועי מחלת הכלבת בקרב בעלי החיים, בעיקר באזור העמקים. בעקבות זאת, משרד החקלאות החליט לתגבר את פעולותיו כנגד המחלה. במסגרת זו, המשרד והמועצה האזורית גלבוע יחסנו את חתולי הרחוב והבית באזור הגלבוע, יזרעאל, עמק המעיינות ויקנעם. בנוסף, באזור הגלבוע יסומנו החתולים אף באמצעות שבבים אלקטרוניים. גם הכלבים יקבלו חיסון נוסף, מעבר לחיסון שניתן עד כה (חיסון דחף) שנועד להעלות את יעילות החיסון, משרד החקלאות יממן את החיסונים, והם יינתנו ללא תוספת עלות. הרשויות ימשיכו לתת הדרכה והסברה להתגוננות מפני הידבקות במחלה ובעיקר הימנעות ממגע עם בעלי חיים משוטטים, חיסון כלבים וחיות משק.

יתרה מכך, משרד החקלאות בשיתוף עם הרופאים הווטרינריים של הרשויות המקומיות יקיים "מבצע חיסון" ממוקד עבור כלבי בית באזור הגלבוע. מטרת המבצע היא לעלות את שיעור הכלבים המחוסנים ביישובים באזור, ולנקוט בפעילות יזומה לחיסון, רישום וסימון. החיסונים הללו, ימנעו הידבקויות נוספות של כלבים.

בנוסף, החליט המשרד לתגבר את החיסונים לחיות הבר למניעת המחלה. בתוך כך, המשרד, בשיתוף רשות הטבע והגנים יפזרו את הפיתיונות בצפיפות גדולה יותר באזור ההתפרצות. זאת בנוסף לפעילות שנעשית בכל שנה בשיתוף רשות הטבע והגנים למניעת התפשטותה של המחלה, אשר במסגרתה, מבצעים המשרדים פיזור שנתי של חיסון אוראלי (המפוזר מן האוויר) הנקרא פיתיון, המכיל תרכיב חיסון ומיועד לחיות הבר, כגון: תנים ושועלים.

מדינת ישראל מוקפת במדינות, אשר בהן המחלה אינה זוכה לטיפול ומניעה מצד השלטונות, וזאת הן במסגרת חיות הבית והן במסגרת חיות הבר. מקור התפרצות המחלה נובע מחדירות מאסיביות ומתמידות של נגיף הכלבת, על-ידי חיות בר ובעיקר תנים מעבר לגבול הירדני. המחלה נתגלתה בבעלי חיים שנכנסו לשטח מדינת ישראל באזורי הגבול, וכן בכלבים הנמצאים בשטח ישראל ואינם מחוסנים כנדרש בחוק. מחלת הכלבת חשוכת מרפא. במקרה של חשש להדבקה ניתנת לבני-אדם סדרה של זריקות חיסון, המגינות מפני המשך התפתחותה של המחלה.

השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות משקיעים בשנים האחרונות משאבים כספיים ניכרים (כ-6 מיליון שקל בשנה) לפעולות למניעת התפשטותה, בהן חובת חיסון שנתי נגד כלבת לכל כלב מגיל 3 חודשים, איסוף כלבים משוטטים ופיזור שנתי של חיסון אוראלי של פיתיון המכיל תרכיב חיסון ומיועד לתנים ושועלים. בשנים האחרונות מאמצים אלו הניבו תוצאות משביעות רצון.

כיצד נוכל לסייע לצמצום התפשטות מחלת הכלבת בחיות הבר?

- בעת שאתם מטיילים ביערות ארצנו, חשוב לאסוף את המזון ולזרוק שיירי מזון לפחים בלבד, כדי למנוע זמינותם לחיות בר.

- אין לגשת לבעל חיים בטבע. אם חיית בר ידידותית ולא מפחדת יש להתרחק ממנה.

- אין לאמץ בעל חיים משוטט.

- אין לאסוף חיות בר ואין להכניסן הביתה או לקרבן למקום ישוב.

- חשוב לפנות פגרי בעלי חיים למקומות ייעודיים ומסודרים.

- יש להקפיד לסגור פחי הזבל במרחב הציבורי או בחצר פתוחה, המהווים מוקד למשיכת בעלי חיים נגועים.

מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות (בפועל), ד"ר שלמה גראזי: "השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות קוראים לציבור הרחב לא לאסוף כלבים או חתולים שאינם מוכרים להם מהרחוב, ולדווח לרשות המקומית על כלבים וחתולים משוטטים. בעלי הכלבים נדרשים להקפיד לחסנם נגד כלבת מדי שנה (על-פי חוק) ולהקפיד לטייל עימם עם רצועה. בנוסף, אנו ממליצים גם לחסן ולסמן חתולים. שחרור כלבים או חתולים באופן חופשי, עלול להביאם במגע עם בעלי חיים אחרים החולים בכלבת, ובכך להכניס את המחלה הביתה, באמצעות הכלב או החתול הביתי ולסכן את בני המשפחה".