מבקר המדינה, יוסף שפירא, קורא לשמור על שוויון הזדמנויות והעדר משוא פנים במינוי דירקטורים בחברות הממשלתיות, "תוך ניתוק הבחירה משיקולים בלתי ענייניים ומהקשרים פוליטיים, לרבות אינטרסים פוליטיים-מפלגתיים כפי שנעשה בעבר, שבסופו של דבר פוגעים בתפקוד החברות הממשלתיות, ובמשתמע באינטרס הציבורי". הדברים אמורים בדוח שמפרסם שפירא (6.12.17) על מינוי הדירקטורים.

הדוח עוסק בעיקר בנבחרת הדירקטורים, שאת הקמתה יזם יאיר לפיד בשנת 2013 כאשר כיהן כשר האוצר. היא ממנה את הדירקטורים ל-80 החברות הממשלתיות, ש-62 מהן עסקיות המעסיקות 60,000 עובדים; שווי נכסיהן הוא 178 מיליארד שקל ובשנה שעברה הסתכמו הכנסותיהן ב-67 מיליארד שקל. עוד עוסק הדוח בוועדה לבחינת המינויים, בראשותה של בלהה גילאור, לשעבר נשיאת בית המשפט המחוזי בחיפה.

לדברי שפירא, חלק מתכולת הגדרת פרופילים, תנאי הסף והניקוד של המועמדים לנבחרת אינם ברורים וחד-משמעיים. רשות החברות לא פרסמה מהו מספר המועמדים הנדרש לכל פרופיל ולא תיעדה בחלק מהמקרים באופן מלא את ראיונות המועמדים. נמצאו מקרים בהם לא מולאו במסמכי הראיון עיקרי ההתרשמות של המראיינים מתשובות המועמד, לא ניתן הסבר לניקוד שניתן למועמד ומועמד נשאל שאלות שלא ממאגר סגור כפי שמחייב נוהל הרשות.

איוש חסר בעשרות דירקטוריונים

שר רשאי לבחור במועמד שלא מתוך הנבחרת. במקרה כזה הרשות מעבירה את המועמד הליך תואם נבחרת. אולם שרים בחרו להעביר לדיון בוועדה מועמדים שנבחרו בהליך תואם נבחרת ואינם עומדים בתנאי הסף, או כאלו שכלל לא עברו את ההליך. הבחירה במועמדים באמצעות הליך זה לא נעשתה באופן סדור, שיטתי ושקוף. נמצאו מקרים בהם הבחירה במועמדים על-ידי כמה שרים לא נעשתה על-פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה ועל כן לא נעשתה באופן סדור, שיטתי ושקוף - קובע שפירא.

במאי 2017, מתוך 61 חברות ממשלתיות ל-39 לא היה יו"ר, ל-15 לא היה קוורום, לשמונה לא היה מינימום לפעילות וממוצע איוש הדירקטוריון עמד על 54%. מתוך 13 חברות-בנות ממשלתיות ל-10 לא היה יו"ר, לארבע לא היה קוורום, לחמש לא היה מינימום לפעילות וממוצע איוש הדירקטוריון עמד על 47%. מתוך 14 חברות מעורבות ל-11 היה חסר יו"ר, לשש לא היה קוורום, לחמש לא היה מינימום לפעילות וממוצע איוש הדירקטוריון עמד על 43%.

עוד מציין שפירא, כי שרים ועוזריהם אינם מקפידים על אימות הפרטים שהמועמדים ממלאים בשאלון הייעודי. הוועדה דנה על כל מועמד ונסמכת לרוב על חוות דעת שרשות החברות מכינה מראש. על-אף חשיבותן של חוות הדעת, הרשות לא גיבשה נוהל לאופן כתיבת חוות הדעת של הרפרנט מטעמה על דירקטורים ששרים מבקשים לחדש את כהונתם. חוות הדעת של הרפרנטים הן סובייקטיביות, לא שיטתיות ולא אחידות ולעתים הן אינן משמעותיות ואינן מבוססות דיין.

סנקציות פליליות על מידע כוזב

משרד מבקר המדינה מצא, כי בכמה מקרים מסרו מועמדים שנבחרו כדירקטורים מידע לא מדויק או לא שלם לוועדה, והיא לא אימתה את המידע שנמסר לה. לעיתים המידע השגוי בשאלון הוא מידע גלוי שניתן לאימות, וכך ניתן למנוע החלטות שגויות. על הרשות ועל הוועדה לשקול שימוש בסנקציות המותרות בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה במקרה של אי-מסירת כל המידע הרלוונטי למשל פסילת מועמדות ונקיטה של הליכים פליליים - ממליץ שפירא. עוד הוא ממליץ לפרסם להערות הציבור את שמות המועמדים לדירקטורים.

הרשות אינה עוקבת באופן רציף אחר השתתפות הדירקטורים בישיבות דירקטוריון, ואינה פועלת על-פי חוק לפיטוריו של דירקטור הנעדר מישיבות דירקטוריון. בהיעדר מידע שלם על השתתפות דירקטורים בישיבות, חוות הדעת של הרשות חסרות.

שפירא מצביע כאמור על ליקויים גם בעבודתה של ועדת גילאור. בניגוד לכללי מינהל תקין, אין תיעוד מלא של דיוניה, בתרשומות הפנימיות החלקיות לא מצוינים שמות הנוכחים בכל דיון, ולרוב אין מפורטים מהם הנימוקים בעד או נגד ההחלטה שהתקבלה. בישיבות הוועדה נכח לעתים יותר מנציג רשות אחד, דבר העלול ליצור מצב שבו יינתן משקל יתר לעמדתה של הרשות.

"מתח בין השרים לרשות"

ברשות ובמזכירות הוועדה מתקבלות מפעם לפעם תלונות אנונימיות הנוגעות למועמדים לתפקידי דירקטור או יו"ר דירקטוריון. הטיפול בהן אינו מעוגן במסמך מחייב. לפיכך, לא נקבע אחראי לטיפול בתלונות ולא נרשם באופן שיטתי ומלא אילו תלונות התקבלו ועל אילו מועמדים ואם טופלו וכיצד.

בסיכום הדוח אומר שפירא: "קיים מתח בין אחריות השרים לחברות הממשלתיות ובין הסמכויות הרגולטוריות שהוקנו לרשות בחוק. נראה, כי התהליך שהתקיים בעבר נוטה כיום, עם הקמת הנבחרות, לכיוון מעורבות גבוהה של הרשות בתהליך בחירתם של דירקטורים, בעוד האחריות על הנהגת החברות הממשלתיות מצויה בידי השרים.

"המעורבות הגבוהה של הרשות לא הביאה את תהליך הבחירה לנקודת איזון שתמנע הטיות בבחירת הדירקטורים. הדוח מצביע על הצורך בהמשך בחירת דירקטורים בשיטת המאגר שהתוותה הרשות, תוך ביצוע שינויים הנוגעים למעורבותה של הרשות ולמשקל נציגיה בוועדה.

"נוסף לכך, יש לשאוף לעבודה משותפת ומוסכמת בין השרים לרשות מתוך אינטרסים משותפים לטובת החברות הממשלתיות, המדינה ואזרחיה. הליך תואם נבחרת יכול שייעשה כתהליך משלים לנבחרת כל עוד הוא נעשה על-פי הנחייתו של היועץ המשפטי לממשלה. ראוי שהרשות, בתיאום עם היועץ המשפטי לממשלה, יקבעו כללים ברורים להליך תואם נבחרת, יישמו אותם באופן מלא ויפרסמו אותם לציבור".