האם מנהלת בית הספר עודדה סרבנות

דיון סוער (יום ב', 4.12.17) בוועדת החינוך סביב השאלה האם מנהלת בית ספר יסודי עודדה לסרבנות או הביעה תמיכה במעשי בתה. הלשכה המשפטית של משרד החינוך: "המנהלת לא קראה לסרבנות ויש מקום להפריד בין הפעילות המקצועית שלה לחייה המשפחתיים". יו"ר הישיבה, ח"כ עודד, פורר קרא להורים להגיש תלונות למשרד חינוך ולוועדת החינוך אם הם נתקלים בעבירה על החוק מצד איש חינוך.

פורר פתח את הדיון ואמר: "ביקשתי את ההצעה הזאת לדיון מהיר מתוך הבנה שיש פה בלבול. על מנהלי בתי הספר אחריות חינוכית, וכשמנהלת בית ספר מסיתה לסרבנות דרך הרשתות החברתיות כל התלמידים שלה רואים את הפרסומים שלה. לא מקובל שמנהלת בבית ספר יסודי תסית נגד השירות בצה"ל".

ענת ברקו (הליכוד) שיזמה גם היא את הדיון הוסיפה: "התמיכה בהפרת חוק של אשת חינוך הוא פגום ובלתי אפשרי. המנהלת הפכה את התמיכה בבת שלה לאידיאולוגיה והיא מטיפה לאנשים לא לשרת בצה"ל. אני חושבת שהיא לא ראויה לנהל בית ספר".

איתן ברושי (המחנה הציוני), יוזם הדיון: "היום יש ירידה במוטיבציה וירידה בבחירת ביחידות הקרביות. בשנים האחרונות הצבא הפך להיות מצבא העם לצבא חצי העם. בוגר מערכת החינוך יש לו שני מבחנים – הזכות לבחור ולהיבחר והחובה להתגייס לצה"ל, ותפקיד מערכת החינוך להביא את הדמות של הבוגר לפסגה הזאת. לכן זה כל כך חשוב מיהו המחנך ומיהו המורה".

מנגד אמרה ח"כ תמר זנדברג (מרצ) כי הכותרת האמיתית הייתה צריכה להיות רדיפה פוליטית של מנהלת מוסד חינוך. "מדובר בציד של מנהלת בגלל ביטוי פוליטי ובגלל תמיכתה בבת שלה. אנחנו מכירים משטרים סובייטים וצבאיים בהם פיטרו אנשים ממקומות העבודה שלהם, במיוחד בשירות הציבורי, בגלל הבעת דעה שלא התאימה לשלטון או בגלל תמיכה בבני משפחה שהביעו דעות פוליטיות. אנחנו לא רוצים דמות חינוכית שמתנערת מהבת שלה. ואם כבר מדברים על עידוד לסרבנות – גם בצלאל סמוטריץ' קרא לסרבנות ואיש לא פצה פה. אני מציעה לחברי הכנסת לחזור ולעסוק בתפקיד שלהם ולא להיגרר אחרי ארגונים פשיסטיים שמנחים אותם. אם המנהלת עברה על החוק שתועמד לדין".

גם ח"כ מיכל רוזין (מרצ) אמרה כי מדובר ברדיפה פוליטית: "בישיבת ועדת חוץ וביטחון אמר נציג משרד החינוך, שהחינוך שאנחנו נותנים לבנות בחינוך הדתי הוא שזה בניגוד להלכה להתגייס לצבא. מערכת החינוך מחנכת אותן לא להתגייס לצבא, קרי לסרבנות. אותה מנהלת היא אם לילדה שבחרה לשלם מחיר כבד מאוד. אנחנו תומכים בכך שלאדם יש מצפון ועמדה ואנחנו צריכים לתת לו תמיכה ובוודאי לאימא שהילדה שלה יושבת בכלא".

ח"כ מאיר כהן (יש עתיד): " יש כאן דילמה מאוד גדולה בין מנהלת שתמכה בבת שלה ומותר לה לחבק אותה וללוות אותה לבין קראיה לסרבנות. אני כמנהל בית ספר במשך 25 שנה לא העזתי לעבור על החוק ולא משנה מה היו העמדות שלי. מותר למנהל בית ספר לשתף את הכאב הפרטי שלו ובין זה שהוא קורא לא לסרבנות לצבא יש הבדל גדול.

ח"כ מוסי רז (מרצ): "לא הייתה הסתה ושום כלום. הבת ביקשה פטור על סעיף מצפון והאימא תמכה בה. האם סגנית שר החוץ שירתה בצבא? לא שירתה. כל מה שאמרה המנהלת היה שכל חטאה של הבת שלה היה שלא רצתה לשרת בצבא, בניגוד לאחרים שלא משרתים ולא נענשים. אני שירתתי בצבא וילדי שירתו ואני אומר לך שבזמן שעשרות אנשים לא הולכים לצבא לא יכול להיות שיכלאו ילדה בת 18. די עם זה".

ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת): "אני רואה בחומרה דיון של ועדת כנסת שעוסק ברדיפה פוליטית של אנשים על עמדותיהם. גם עובד הוראה יכול לפרסם עמדות בפייסבוק. אנחנו לא רוצים לראות את המקום שכל עובדי ההוראה פיותיהם סתומים. יש מקום שיש בו קריאה לסרבנות - בישיבות חרדיות, ישיבות הסדר ועוד" .

ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): "אנחנו מסתכלים בדאגה על הירידה האדירה במוטיבציה. מאוד קשה לגייס אנשים לצבא. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו למה ואיך אנחנו מגיעים לרמות כאלה של מוטיבציה ומה עושים שהדבר הזה ישתנה וישתפר".

ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) "השירות בצה"ל הוא זכות גדולה ומצווה גדולה. כל עידוד לסרבנות במערכת החינוך הוא פסול. אם יש מורה כזאת שעודדה סרבנות, ראוי שתיקרא לשימוע במשרד החינוך. אם היא מתנצלת שתחזור לעבודה ואם לא, שלא תחזור. כל מי שפוגע בצה"ל במוסריותו כאיש חינוך אין לו מקום במערכת החינוך".

ח"כ יוסף עטאונה (הרשימה המשותפת): "דמוקרטיה היא לא עריצות הרוב ואני מגלה אחרי חודש של פעילות בכנסת שעריצות שולטת בבית הזה. ההסתה נגד המנהלת היא סתימת פיות. אתם רוצים מנהלי בתי הספר כבקשתכם וחברה אזרחית וארגונית כבקשתם, וכך אי-אפשר להמשיך. לגבי הסרבנות – יש סרבנות מצפונית ואפשר לקבל את הדעה הזאת. אי-אפשר שהבית הזה ידרוס כל מיעוט שהוא בדעה אחרת ממנו.

ח"כ יוסוף ג'בארין (הרשימה המשותפת): "משיקולים של הגנה על חופש ביטוי גם בימין וגם בשמאל צריך להפריד בין פעילות שמתקיימת מחוץ לכתלי בית הספר שהיא פעילות לגיטימית ולא נופלת בכל מסגרת שאינה חוקית, לבין פעילות בית ספרית. משרד החינוך לא יכול לרדוף את המנהלים ואת המורים בשעות שאחרי בית הספר. אני חש ברדיפה מטעמים לא עניינים והייתי אומר שהטעמים הם לא חוקיים".

לירן ברוך, יו"ר נכי צה"ל למען ישראל, אמר כי המנהלת שעודדה סרבנות ירקה בפרצופם של לוחמי צה"ל ופצועי צה"ל.

נציג משרד החינוך, עו"ד לירון ספרד, הציג את עמדת משרד החינוך: "המנהלת לא קראה לסרבנות ויש מקום להפריד בין הפעילות בין הרמה המקצועית לרמה המשפחתית. היא הבהירה שיש הפרדה בין הפעילויות הללו. מדובר בבית ספר יסודי ואין שם פעילויות גיוס או מוטיבציה של גיוס לצה"ל. מדובר במנהלת מוערכת ששני בניה הגדולים שירתו שירות קרבי מלא בצבא ובתה בחרה לא לשרת. המנהלת פרסמה תכנים שתומכים בבתה והיא לא קראה לסרבנות אלא תמכה בבת שלה והבעיה את דעתה כאזרחית מהשורה". גליה חרובי, מפקחת מחוז מרכז הוסיפה כי מדובר במנהלת מוערכת וערכית שפועלת למען הקהילה ובית הספר. היא הודיעה כי לא קיבלה תלונות על תפקודה כמנהלת.

פורר קרא למשרד החינוך לעשות בדק בית ולבדוק מדוע לא מגיעות אליהם תלונות ומדוע בוחרים אזרחים לפנות לגופים חיצוניים כגון חברי כנסת ותקשורת. עוד קרא לגופים השונים להעביר למשרד החינוך ולוועדת החינוך חומרים המעידים על קריאה לסרבנות של אנשים במערכת החינוך. חברי האופוזיציה לא הסכימו לסיכום: "הסיכום אינו מקובל על כל חברי ועדת החינוך קרא ח"כ יוסוף גבארין. עוד אמר ח"כ פורר כי יבקש מיו"ר ועדת החינוך ח"כ יעקב מרגי, לקיים ישיבת המשך בנושא על-מנת שמשרד החינוך ישרטט את הגבולות של המותר והאסור לאנשי החינוך.