ועדת הכלכלה דנה (יום ב', 4.12.17) במתן עדיפות לתוצרת הארץ במכרזים של השלטון המקומי והרשויות המקומיות.
נשיא התאחדות התעשיינים,
שרגא ברוש, אמר בדיון כי כולם יודעים כמה קשה לתעשיה הישראלית בעולם, והוסיף כי מצד אחד אין ראש עירייה שלא הזמין אותו לפגישה לראות איך אפשר לפתוח עוד מפעל אצלו אבל לא מעדיף לקנות תוצרת ישראל. לדבריו, היקף הרכש של הרשויות המקומיות יכול להגיע ל-10-20 מיליארד שקל בשנה, ומדובר בסכומים דרמטיים מבחינת התעשיה הישראלית. "
נגב קרמיקה נסגר כי מטר אריח מסין וטורקיה עולה 75 אחוזים ממטר אריח שמיוצר בירוחם. כל דבר אפשר להשיג יותר בזול, אבל צריך לתת משקל לאיכות ולדברים נוספים".
מנהל השיווק של חברת דולב פלסטיק, עודד פרייליך, אמר כי המכרז של החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי אולי בנוי כנותן עדיפות לתוצרת הארץ, אבל לא מאפשר השתתפות בשלב הקנייה.
מנכ"ל חברת מד מים רימונים, איציק ג'רבי, אמר כי המפעל נתקל בהעדפת תוצרת אירופית על פני ישראלית, למרות שהמוצרים שלו טובים יותר גם באיכות וגם במחיר. "לא נותנים לנו להתמודד, לא עלה על דעתי שמעדיפים תוצרת חוץ בגלל טיסה לחו"ל, או שלמען האמת כן עלה", אמר.
מנכ"ל החברה למשק וכלכלה (משכ"ל) של השלטון המקומי, אביקם בלזר, אמר כי החברה בוחרת זכיינים שמתוכם יכולות הרשויות לבחור נותני שירות במהלך השנה, כשהיקף הפעילות הוא כ-5.5 מיליארד שקל בשנה והיקף הרכש עומד על פחות מחצי מיליארד שקל בשנה. הוא הוסיף כי החברה מיישמת את חוק חובת המכרזים בהתאם להנחיות משרדי הפנים והמשפטים.
היועץ המשפטי של משכ"ל,
אלי לוי, הסביר כי בשלב בחירת הזכיינים למתן שירות ישנה העדפה לתוצרת הארץ, אולם השלב השני שבו כל רשות בוחרת ספק חייב להיות סטרילי ולשקף ערך כלכלי בלבד. "זו הנחיה של היועמ"ש לממשלה ושל בית המשפט, וכך אנחנו נוהגים", אמר.
יו"ר מרכז השלטון המקומי,
חיים ביבס, אמר כי ההעדפה צריכה להיות במחיר שווה ערך או זול יותר. "לא ניקח משהו ששווה פחות ועולה יותר, כי בסוף אנחנו מחויבים לכספי ציבור", אמר. הוא טען כי למעלה מ-50 אחוזים מפעילות משכ"ל הולך לרכש כחול לבן.
מנכ"ל משרד הפנים כהן אמר כי אם המחיר שווה אין בכלל בעיה. סמנכ"לית משרד הכלכלה והתעשיה, נעמה קאופמן פס, אמרה כי אין סתירה בין חוק חובת המכרזים להעדפת תוצרת הארץ, והתקנות מאפשרות כבר כיום לשלם עד 15 אחוזים יותר עבור תוצרת ישראל.
ביבס התייחס לחקירות האחרונות ברשויות המקומיות ואמר: "אתם רואים מה קורה, השלטון המקומי בעין הסערה בימים אלה ואם לא תהייה הנחיה ברורה של משרד הפנים והיועמ"ש לממשלה - לא נהיה שותפים. צריך להעדיף תוצרת הארץ בתנאי שאין בזבוז כספי ציבור". מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן, התייחס גם הוא לנעשה ברשויות ואמר כי "רשות שתפעל בניגוד להנחיות תמצא עצמה בחדר של
מבקר המדינה", וביבס הוסיף: "ישר בחדר של להב 433".
במהלך הישיבה התפתח עימות בין יו"ר מרכז השלטון המקומי ביבס, לנשיא התאחדות התעשיינים ברוש. ברוש טען כי התעשיינים מסבסדים את תושבי הרשויות ב-190 מיליון שקל בשנה במים. ביבס דחה את הטענה. בין השניים התפתחו חילופי דברים קשים וביבס אמר לברוש: "מה שאתם רוצים זה להתעשר על חשבוננו, וזה לא יקרה". ברוש הגיב ואמר כי התעשיינים לא רוצים שקל יותר ומספקים מוצרים באיכות זהה או טובה יותר. הוא אף הוסיף כי ישלח למרכז השלטון המקומי אמנה שקוראת להעדיף תוצרת הארץ במקרים בהם המחיר זהה והאיכות זהה או טובה יותר, וביקש מביבס להחתים ראשי רשויות עליה. ביבס השיב: "זה פופוליזם, יש לנו יועמ"ש לממשלה ומשרד הפנים, אם הם יחתמו אנחנו איתם". ברוש הגיב ואמר כי יחתים בעצמו את היועמ"ש לממשלה על האמנה. הוא התנצל על הצעקות ואמר: אביא אישור שיאפשר לעסקים ישראלים הזדמנות להתחרות גם במקרים שהם יקרים עד 15 אחוזים. ביבס השיב: "לא נשלם 15 אחוזים יותר".
ח"כ
יעקב אשר (
יהדות התורה), אמר כי הבעיה היא שלעיתים לחייב את הרשויות להעדיף כחול לבן זה מהלך שיעלה להן יותר כסף, והדבר משפיע בייחוד על ערים חלשות. לדבריו, הפתרון הוא הקמת קרן שתיתן שיפוי לרשויות החלשות, ותפצה אותן על תוספת העלות.