חברת מלט הר-טוב מבקשת (4.12.17) מבית המשפט המחוזי בירושלים להורות לממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה להטיל על יצרניות ויבואניות מלט בהיצף, ערובה זמנית למניעת נזק לענף. העתירה מתייחסת לחברות סיימנס איי.אס, רביע נופי, הרקלס ג'נרל צמנט, סימקה צימנטו, גולטאס גולר בולגסי ו-KCS.
בעתירה נאמר, כי הממונה מופקד על הגנת הייצור המקומי מפני יצרנים זרים הנוקטים בפרקטיקות מסחר בלתי הוגנות, כגון ייבוא טובין בהיצף. לטענת מלט הר-טוב, הממונה קבע, כי מתקיים יבוא מלט בהיצף בשיעור חריג של עד 106%, ואם יימשך - הוא "עלול להביא לפגיעה אנושה בייצור המקומי". למרות זאת, הוא נמנע מלהפעיל את סמכותו ולנקוט בפעולות הדרושות על-מנת למנוע את הנזק המתמשך לשוק המקומי מאז הוחל בייבוא בהיצף.
במסגרת זו, נמנע הממונה מלהמליץ על הטלת ערובה זמנית למניעת נזק מייבוא מלט בהיצף אותו מבצעות המשיבות, בשיעור שימנע את הסיכון לחברת מלט הר-טוב ולענף ייצור המלט המקומי. בכך הפקיר הממונה את מלט הר-טוב לחסדיהם של ענקי מלט עולמיים, הנוקטים בפרקטיקות מסחר בלתי הוגנות בניסיון לסלק אותה משוק המלט המקומי - היא טוענת.
בעתירה נאמר עוד, כי הימנעות הממונה מהפעלת סמכותו חותרת תחת החלטות הממשלה, הממונה על ההגבלים העסקיים והוועדה הבין-משרדית לקידום התחרות בענף המלט, אשר באו להבטיח את קיומם של שני גורמים ייצור מקומיים (העותרת וחברת נשר), משיקולים אסטרטגיים, ביטחוניים וכלכליים. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד
איל רוזובסקי, מיכאל טסלר וטל ארד, וטרם הוגשו תגובות משרד הכלכלה והחברות.
