"כעסתי נורא, האמנתי שמתנכלים לי על-רקע אישי ופוליטי". כך אומר (11.12.17) נשיא המדינה, ראובן ריבלין, בהתבטאות נדירה על חקירת המשטרה שמנעה את מינויו לשר המשפטים בשנת 2001. מי שהיה אז היועץ המשפטי לממשלה ומנע את מינויו של ריבלין בשל החקירה היה אליקים רובינשטיין, לימים המשנה לנשיאת בית המשפט העליון. הוא דיבר בטכס השבעת שופטים במשכן הנשיא.

ריבלין התייחס לפרשה בהקשר של חוק ההמלצות ואמר: "בשנת 2001 הוקמה ממשלה חדשה בראשות אריאל שרון. אני הייתי מיועד להיות שר המשפטים. אלא שבאותם ימים ממש, בהם עלה שמי כשר המשפטים המיועד, נפתחה כנגדי חקירה. כל חשד או אפילו רמז, מצדיקים בירור ואף חקירה. עם פתיחת החקירה הודיע היועץ המשפטי לשרון, כי כיוון שחקירה כזו היא מטבעה ארוכה וסבוכה ותיקח שבועות רבים אם לא חודשים, אין זה יאה, כך הוא קבע, שנחקר ישמש בתפקיד שר המשפטים.

"לקחו 3.5 שלוש עד שנסגר התיק נגדי, מחוסר אשמה. וזאת למרות שנחקרתי פעם אחת בלבד וכבר אז הובהר לחוקרים, כי לא תהיינה ואין צורך בעוד חקירה. הנזק האישי והציבורי, לעומת זאת, המשיך להיות פצע פתוח. כעסתי נורא, האמנתי שמתנכלים לי על-רקע אישי ופוליטי. אחרי שנים רבות כעורך דין לראשונה בחיי חשתי את הסיטואציה שבה עומד אדם, איש ציבור, חשוף לכל רוח, מבלי יכולת להגן על שמו, שמו הטוב. זו הייתה חוויה קשה. שילמתי מחיר לא פשוט".

על חוק ההמלצות אמר ריבלין: "החוק הזה מציף סוגיה ציבורית ומשפטית, שלא זכתה להתייחסות הראויה. זכות הציבור לדעת היא זכות ראשונה במעלה. היא זוכה, ובצדק, להגנה ולעידוד בחקיקה ובפסיקה, וטוב שכך. אבל צריך גם לזכור שלצד הזכות הזאת יש ערכים נוספים, ביניהם חזקת החפות והזכות לשם טוב, להגנה מפגיעה בשמו הטוב של אדם.

"המתח בין ערכים אלו הוא סוגיה אמיתית, מורכבת, כואבת ואנושית שראויה לדיון ציבורי מעמיק, ומצדיקה ניסיון רציני להתמודדות עימה. במיוחד בעידן שלנו, עידן הרשתות החברתיות, המדיה החדשה והמהירה, שבה כל 'שמועה' מתפשטת כאש בשדה קוצים. צריך לחשוב לעומק איך לאזן בין הגנה על שמו הטוב של אדם, לבין זכות הציבור לדעת. עבורי, זו איננה רק דילמה ציבורית, אלא חווית חיים אישית". כך אמר והזכיר את החקירה נגדו.

ריבלין הוסיף: "אנחנו שואפים לצמצם את החיכוך בין הערכים השונים, לאזן ביניהם, אך מטבע הדברים לעיתים נאלצים להכריע ביניהם. אינני בטוח שהחוק המוצע נותן מענה לסוגיה מורכבת זו, ושהוא המסגרת המתאימה לטיפול בנושא. אך דיון כזה הוא דיון חשוב, הוא דיון מהותי. הוא לא דיון שפוגע בדמוקרטיה, הוא דיון שמחזק אותה. הוא דיון שיש לנו חובה לנהל אותו, מתוך שיקול דעת ואורך רוח, תוך שמירה על עקרונות של שלטון החוק והשוויון בפני החוק".

שרת המשפטים איילת שקד התייחסה לדבריו של ריבלין: "זו תעודת עניות של פרקליטות המדינה והיועץ המשפטי לממשלה מאותה תקופה שהשאירו תיק פתוח אחרי חקירה אחת נגד שר מכהן במשך 3.5 שנים. היום, מהיכרותי עם היועץ המשפטי לממשלה ועם פרקליט המדינה, אני יודעת שזה לא היה קורה".

עוד אמרה שקד: "הביקורת - נחוצה; ההשתלחות - מגונה. אל לנו לחשוש מביקורת או ממגוון דעות, המעשירות ומפרות את השיח ומועילות לבירור ולחקר האמת. זוהי נשמת אפה של דמוקרטיה מקדמת דנא. ריבוי הדעות הוא יסוד מוסד בהגות היהודית. החברה הישראלית רבת פנים וגוונים. יש לעשות הכל על-מנת ליצור פסיפס אנושי עשיר גם בקרב שופטי ישראל ובכירי מערכת המשפט, על-מנת לשקף את המגוון שבחברה הישראלית. המערכת המשפטית שלנו איתנה ומקצועית דיה כדי לקבל דעות חלוקות וגם הצעות לשיפור".