אישה שחטפה את בתה מבעלה תשלם אותו מיליון שקל - הן על ההוצאות שהיו לו בתהליך הממושך להחזרת הילדה והן כפיצוי על התקופה בה נותק ממנה. שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל, דחה (10.12.17) את בקשת רשות הערעור של האישה.

בני הזוג נישאו בשנת 1997 ובתם נולדה בשנת 2000. בשנת 2004 נסעה האם עם הילדה לביקור בטורקיה, אך סירבה להחזיר אותה ארצה. הליכים משפטיים בהם נקט האב לפי אמנת האג להחזרת ילדים חטופים לא הועילו, שכן האם התעלמה מפסקי הדין, והילדה אותרה רק בשנת 2008 כאשר היא מחופשת למוסלמית ומוסתרת בשכונת פועלים בשם בדוי. היא הוחזרה ארצה ומאז מתגוררת עם אביה.

האב תבע מהאם ומאביה החזר על ההוצאות שהיו כרוכות בהליך המשפטי ובחיפוש הילדים, וכן פיצוי על הנזקים שנגרמו לו. הנתבעים לא התייצבו ושופטת המשפחה אסתר ז'טניצקי-רקובר פסקה לטובתו החזר הוצאות בסך 331,000 שקל ופיצוי בסך 650,000 שקל. בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטים יהודית שבח, שאול שוחט ויונה אטדגי) דחו את ערעורם של האישה ואביה, ואף חייבו אותם בהוצאות בסך 50,000 שקל.

הנדל דחה את בקשת רשות הערעור של האם, באומרו תחילה שאין מקום לדיון בגלגול שלישי: "טענותיה של המבקשת נטענו בבתי המשפט הקודמים ונדחו אחת לאחת. אין זה אלא ניסיון נוסף להעלות טענות אלו ללא טעם ענייני". לצד זאת הוא עוסק במסלולים לפיצוי הורה על חטיפת ילדו ומראה, כי אמנת האג מאפשרת לתבוע רק החזר של "ההוצאות ההכרחיות" שהיו כרוכות בהשבת הילד. לצד זאת, יכול ההורה לתבוע ולקבל פיצויים בטענה לרשלנות ולהפרת חובה חקוקה. המקרה הנדון הוא חריג מבחינת נסיבותיו, ובצדק נפסק פיצוי גבוה - קובע הנדל. האם חויבה בתשלום הוצאות בסך 8,000 שקל. את האם ייצג עו"ד יוסי לבן, ואת האב - עו"ד שמואל מורן.