שוטרים נוטים להאשים את קורבן עבירת המין

"אישה שבאמת לא רוצה להיאנס יכולה הייתה למנוע זאת", משפט זה הוא דוגמה קלאסית למיתוסי אונס. מיתוסים אלה הן עמדות שקריות שהמטרה שלהן היא להכחיש או להצדיק תוקפנות מינית. אחיזה במיתוסי אונס משקפת תפיסות סטריאוטיפיות והחזקה בדעות קדומות כלפי אונס, אנסים וקורבנות. אחיזה מרובה יותר של מיתוסי אונס מובילה להאשמת הקורבן, לייחס לו אחריות למעשה, להפחית בחומרת המעשים ולהחזיק בגישות סלחניות יותר כלפי האנס.

עד עכשיו מרבית המחקרים מצביעים על כך שגברים נוטים לאמץ מיתוסים של אונס. ייחודו של מחקר זה שערכה פרופ' מלי שחורי-ביטון ביחד עם ד"ר לאה יגר, הוא בכך שהן בחנו את הימצאותם של מיתוסי אונס בקרב שוטרים המתפקדים כחוקרים בהשוואה לסטודנטים. במחקר השתתפו 242 שוטרים ו-273 סטודנטים לתואר ראשון.

התפיסה החברתית הרווחת בקרב הציבור וכן בקרב אנשי מקצוע ואנשי חוק שקורבנות אונס הן בעיקר נשים, וכי אונס גברים הוא תופעה נדירה. גברים הם המטרידים ונשים - המוטרדות. אולם במהלך שני העשורים האחרונים, מתרחבות העדויות ובצדן המודעות לכך שגם גברים מוטרדים מינית ואף נאנסים. עם זאת, תת-דיווח שיש בעבירות מין באופן כללי, חמור יותר כשמדברים על גברים קורבנות לעבירות מין. תת-הדיווח ממחיש בבהירות את הבעייתיות שבהערכת התופעה של גברים נאנסים כמו גם את הדעות הקדומות והמיתוסים המושרשים, ולפיהם גברים שבריאים בנפשם ובגופם, אינם יכולים להיות קורבנות אונס. יש בממצאי המחקר המפורטים להלן לחזק את הטענות לפיהן מרבית הקורבנות של עבירות מין לא מגישים תלונה במשטרה בשל החשש מ"קורבנות שנייה", שבאה לידי ביטוי, בין היתר, בחוסר האמון של קורבנות במערכות פורמליות.

במחקר בחנו אחיזה במיתוסי אונס כלפי קורבנות גברים וקורבנות נשים, את ההבדלים ביניהם ואת הקשר של אותה אחיזה במיתוסים לאחיזה בעמדות סטריאוטיפיות של תפקידי מין. הממצאים הראו כי שוטרים, יותר מסטודנטים, מחזיקים במיתוסי אונס, ללא קשר למין הקורבן. הם גם מחזיקים בתפיסות סטריאוטיפיות של תפקידי מגדר מסורתיים, יותר מאשר סטודנטים. עוד נמצא קשר חיובי בין אחיזה במיתוסי אונס ובין עמדות סטריאוטיפיות.

הממצאים מראים כי ציפיות ביחס לאופן שבו נשים וגברים אמורים לנהוג קשורות ומשפיעות על סובלנות לאונס. נראה כי יש במבנה הארגון המשטרתי הסבר לכך שלשוטרים יש עמדות סטראוטיפיות שמרניות באשר לתפקידי מגדר. המשטרה היא ארגון בעל מבנה היררכי נוקשה, עם ערכים ונורמות הנשענים ברובם על הגמוניה גברית טהורה. הגמוניה שמדגישה ערכים של תוקפנות ותחרות. תרבות זו שקיימת במשטרה נובעת, בין השאר, מתהליכי החברות התעסוקתית שעוברים המתגייסים למשטרה. הציפיות החברתיות משוטר הן שיהיה חזק, בעל כוח פיסי ורגשי ובעל יכולות להתמודד עם פשע ולשרוד סכנות. כיוון שכך, תת-התרבות המשטרתית מחזקת ומשמרת את התפיסה החברתית של השוטר על-פי "הסטנדרט הגברי האידיאלי" - השוטר החזק, הקשוח. יוצא שתהליכי החברות למשטרה לא כוללים רק את שנדרש לכישורי השוטר (אימוני נשק, שיטות חקירה וכדומה) אלא גם את הערכים הגישות והאמונות המקובלות במשטרה.