גורמים מקרב הרבנים שנכחו בפגישות הרמטכ"ל על פקודת השירות המשותף טוענים שהובטח להם שלמרות נוסח הפקודה - בפועל קצינים דתיים לא ישובצו מראש ביחידות מעורבות. כך פורסם בגלי צה"ל.
הוועדה לקידום מעמד האישה קיימה השבוע (יום ג', 12.12.17) דיון בנושא פקודת השירות המשותף בצה"ל. בדיון נכח ראש אכ"א אלוף
מוטי אלמוז, שהציג והתייחס לראשונה לשינויים בפקודה שאושרו אתמול על-ידי הרמטכ"ל. בראשית הדיון אמרה ח"כ
עליזה לביא, יוזמת הדיון, כי "סוגיית השירות המשותף מציפה הרבה קשיים ואתגרים שנוגעים לשאלות אתיות וערכיות. אנחנו שומעים לא מעט תלונות מהשטח כמו איסור על מדריכות להדגים תרגילים, מפקדות שמורדות מאוטובוסים לבסיס בגלל נוכחות חיילים חרדים ועוד. אני לא מאוימת מזה שישנם חיילים דתיים וחרדיים, צריכה להיות רגישות אך בתנאי שזה לא יפגע בנשים".
על-פי הפקודה החדשה יורשו בין היתר קצינים ונגדים דתיים שיוצבו בגדודים מעורבים לבקש שיבוץ מחדש מתוך התחשבות באמונתם. כמו-כן נמחק סעיף לפיו מדיניות השירות המשותף תיושם ככל הניתן שלא בדרך של הפרדה בין חיילים לחיילות. מאידך-גיסא, מדגיש נוסח הפקודה החדש את תרומתם החשובה של נשים וגברים כאחד לצבא וליישום מטרותיו. לאחר הצגת השינויים אמר אלמוז כי "לצבא יש ייעוד אחד ברור והוא להבטיח את ביטחון המדינה, הוא לא ארגון חברתי. המשימה שלנו היא להשאיר את כל הוויכוחים בחוץ ולאפשר לכולם, גברים ונשים, לשרת בצה"ל ולהרגיש בנוח. קיבלנו דיווחים על פרשנות מוטעית של הפקודות על-ידי מפקדים שבעקבותיהם הוצאנו הנחיות, כמו במקרה של מגבלות מחמירות על לבוש נשים וכן הודגש שאין לאף אחד סמכות להחמיר את הפקודות ויש למלאן כלשונן. פקודת השירות המשותף מגיעה ממקום של לאחד את הצבא ולא להפריד אותו".
ח"כ
מרב מיכאלי העבירה ביקורת חריפה על השינויים ואמרה "השינויים הם דרמטיים לרעת נשים וזה מדאיג וחמור. במחיקת האמירה שהפקודה תיושם ככל שניתן ללא הפרדה, הצבא אמר סופית שחזרנו להפרדה טוטאלית. כך גם ההחלטה לאפשר לקצינים ונגדים, שבחרו להמשיך ולשרת בצבא, לבחור לחיות בעולם ללא נשים. הפקודה נותנת לגיטימציה ל
הדרת נשים, עושה היררכיה ואי-אפשר שלא לראות שהיא למעשה מגילת זכויות של החייל הדתי והחרדי. היא מדברת רק לטובתו ולזכותו ואין מילה אחת על זכויותיהן של חיילות ומפקדות".
עו"ד רבקה שפירא רוזנברג מהמרכז הרפורמי לדת ומדינה התייחסה לכך שפקודת השירות המשותף מחריגה חיילים חרדים, ששירותם מנוהל על-פי פקודה ייעודית נפרדת ואמרה כי הדבר מביא להדרה חמורה של נשים בצבא. לדבריה ישנם בסיסים 'נקיים' מנשים, נשים לא מורשות להיכנס לחדרי אוכל או לחללים ציבוריים בנוכחות חיילים חרדים ואף מוסטות מתפקידן כשעולה הצורך במתן שירותים לחיילים חרדים, עד כדי "עיקור מתוכן" של שירותן הצבאי.
אבנר פורת מארגון חותם (יהדות על סדר היום) סיפר מאידך על פנייה שהגיעה אליו מחייל, שהלין לדבריו על מאפייני השירות לצד נשים וסיפר על שילוב שירת נשים בפעילויות שונות ללא הודעה מוקדמת, לינה משותפת, שימוש במתקני שירותים משותפים ועוד. לדבריו אמר החייל כי "תחושת הצניעות בצבא הולכת ונעלמת". עוד אמר פורת כי הוויכוח על הדרת נשים בצבא הוא "לא דאגה לנשים אלא מלחמה של הפמיניזם הרדיקלי שמוכן להקריב את הצבא למען מטרותיו" ואף הוסיף כי כיום הפקודה מאפשרת גם קיומן של מקלחות משותפות. בתגובה לדברים אמר האלוף מוטי אלמוז כי "אין שום מקלחות משותפות, מי שמנסה לקדם אג'דנה דרך שקרים ומעשיות שביניהם לבין המציאות ישנה תהום עמוקה מוזמן, אבל אנחנו דוברי אמת. מדובר בטענות משוללות כל יסוד של אנשים מתוסכלים שכתוצאה מהגיוס המוגבר והמבורך של נשים לצה"ל מרגישים שהבנות ברחו להם".
בתום הדיון אמרה ח"כ מירב בן-ארי, שניהלה את הישיבה, כי "בסופו של דבר הצבא הוא לא מקום דמוקרטי ויש לו צרכים, אך בתוך זה צה"ל הוא צבא העם וכן יש אג'נדה. צריך לתת יותר מקום לתהליך קידום מעמד האישה. נקיים דיון המשך בנושא על התחולה ומשמעות התיקונים".
מרכז ליב"ה לרמטכ"ל: למען צה"ל בטל את הפקודה
במרכז ליב"ה הגיבו באכזבה להחלטת הרמטכ"ל לאמץ את פקודת השירות המשותף. לדבריהם, למעלה משנתיים ימים מתנהל משא-ומתן ביחס לפקודה, ולמרות הזמן הרב שחלף טרם ניתן הסבר קלוש מה היה רע בפקודה הקודמת ומה היה הצורך לשנותה.
בהודעתם נכתב: "השינויים המעטים שהתקבלו הם ברוח חכמי חלם שעסוקים בבניית בית חולים מתחת הגשר הרעוע. אבל מדוע לא לתקן את הגשר? מדוע לא לחזור להסכמות בפקודת השילוב הראוי?
"האמירה שקצין דתי צריך לפנות לראש אכ"א על-מנת לבקש אישור לא לעבור על איסור הלכתי של שרות בגדוד מעורב כפי פסיקת כל הרבנים היא מקוממת ומנותקת מהמציאות.
"החלטת הרמטכ"ל להיכנע ללחץ פמיניסטי, לדרישות ארגוני נשות השמאל הקיצוני ולהשאיר את הפקודה היא מצערת. אנו קוראים לרמטכ"ל לחשב מסלול מחדש, להחזיר את ערכי הניצחון והמבצעיות לצה"ל ולא לתת יד לקידום אג'נדות חברתיות שנויות במחלוקת בין היתר על חשבון אמונתו ואורחות חייו של החייל הדתי והמסורתי ועל חשבון עוצמתו ולכידות של צה"ל".
