שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע,
יעקב פרסקי, דחה (17.12.17) תביעות של חקלאים בדרום הארץ לפיצויים בסך 58 מיליון שקל, שהוגשו נגד המדינה בטענה שלא העמידה לרשותם את מלוא מכסת העובדים הזרים שהייתה דרושה להם ולכן נגרמו נזקים קשים ליבוליהם.
החקלאים טענו, כי בעשור הקודם לא אפשרה להם המדינה להעסיק
עובדים זרים במספר הדרוש, למרות שהמספר הכולל של העובדים הזרים בחקלאות לא הגיע למכסה שנקבעה. לשיטתם, מדובר היה בהפרת התחייבות שלטונית וברשלנות, המזכות אותם בפיצויים.
פרסקי קובע, כי לא הייתה התחייבות שלטונית של המדינה כלפי התובעים הפרטניים, אלא מכסה כללית שהוקצבה לענף כולו. לתובעים אין זכות מוקנית להעסיק את מלוא הפועלים שלטענתם דרושים להם, והמדינה לא הייתה צריכה לדאוג לכל אחד מהם בפני עצמו. החלטתה של המדינה להיכן לנתב את הפועלים והימנעותה מלהעדיף את החקלאים באזור הערבה - עליהם נמנו רוב התובעים - מצויה בליבת שיקול דעתה של הרשות המבצעת.
לדברי פרסקי, ההיתרים שניתנו לחקלאים להעסקת עובדים זרים היו כלליים ורק אפשרו להם להעסיק כחוק עובדים אלו. "מההיתרים לא עלתה כל כוונת התחייבות שמחזיק ההיתר יעסיק בפועל ויממש באופן מלא את כמות העובדים הנקובה", מדגיש פרסקי. המספר המצוין בכל היתר הוא המירבי והמדינה אינה חייבת לספק אותו במלואו.
עוד קיבל פרסקי את טענת המדינה, לפיה החקלאים היו יכולים לפעול בזמן אמת - למשל בעתירה מינהלית נגד שיטת ההקצאות או ההקצאות הפרטניות - אך לא עשו זאת. הוא גם אומר, כי יש קושי בעמדת החקלאים אשר לא הציגו כל חלופה מעשית לחלוקת מכסת העובדים הזרים. פרסקי גם אומר, כי יש ממש בטענת המדינה לפיה התאחדות החקלאים ויתרה על כל תביעה בנושא הפועלים הזרים והוויתור הזה מחייב גם את התובעים הפרטניים.
החקלאים חויבו בהוצאות בסכום כולל של 104,000 שקל. את החקלאים ייצגו עוה"ד שי דדוש, ישראל זר-אביב, ירון בן-צבי ואלעד שרון, ואת המדינה - עוה"ד אלון דפנה ולירון שי.