"בדיקתנו העלתה כי התהליך שביצע
בנק הפועלים היה לא שקוף; ללא אתגור, בקרה ופיקוח מספקים; ובוצע באופן שאינו הולם את הוראות הפיקוח על הבנקים וכללי ממשל תאגידי תקין" - כך קובע דוח הביקורת של בנק ישראל בנוגע לטיפול בנק הפועלים בתלונת עובדת לשעבר על תקיפה מינית נגד המנכ"ל לשעבר,
ציון קינן.
עוד קובע הדוח כי יש להדיח את יו"ר ועדת הביקורת,
דפנה שוורץ, מתפקידה על-רקע טיפולה בתלונה. לפי הדוח, יו"ר הבנק לשעבר,
יאיר סרוסי, הוא זה שעדכן את שוורץ בנושא, אולם "באופן שאינו מציג תמונה שלמה". כמו-כן, היועץ המשפטי של הבנק, עו"ד
אילן מזור, לא מסר לה את עמדתו בדבר הדיווח לדירקטוריון ולפיקוח על הבנקים.
הביקורת קובעת כי יו"ר ועדת הביקורת שגתה בכך שלא ביקשה מסרוסי לכנס דיון מיוחד בדירקטוריון בנושא, ואף היה עליה לכנס בעצמה דיון בוועדת הביקורת שבראשה היא עומדת. שוורץ, לפי הדוח, יכולה להמשיך ולכהן כדירקטורית, אולם כאמור "אין מקום שתמשיך בתפקידה כיו"ר ועדת הביקורת, שמהות תפקידה לבדוק, לחקור ולעמוד על ליקויים בהתנהלות הבנק".
בנוגע ליו"ר הפועלים שאף עזב את תפקידו על-רקע הפרשה, קבע הפיקוח על הבנקים כי "הואיל והוא סיים את תפקידו בבנק לא נמצא מקום לנקוט נגדו הליכים נוספים". עם זאת, הדוח מבקר את התנהלותו בפרשה וקובע כי היא "משקפת טעות חמורה בשיקול-הדעת ואינה עולה בקנה אחד עם הוראות ניהול בנקאי תקין ועם כללי ממשל תאגידי תקין".
בבנק ישראל אף מדגישים כי "במהלך התקופה הרלוונטית התקיימו מספר פגישות בין המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, ליו"ר הדירקטוריון לשעבר, שבהן המפקחת הדגישה בפני היו"ר את החשיבות שהיא מייחסת לתרבות ארגונית הפועלת למניעת תופעות של הטרדה מינית בארגון ולנאותות הטיפול בכך. על-רקע זה, חמורה אף יותר הימנעותו של יו"ר הדירקטוריון לשעבר מלדווח למפקחת על הבנקים על האירוע, והיא פגמה באמון שהוא אבן-יסוד ביחסים בין מפקח למפוקח ולנציגיו".
נזכיר כי בחודש שעבר חשף "
גלובס" כי היועץ המשפטי הפנימי של בנק הפועלים, עו"ד אילן מזור, ייעץ לסרוסי לדווח לדירקטוריון על האירוע. במקביל קיבל סרוסי גם חוות-דעת של עו"ד חיצוני ולפיה אין צורך בדיווח לדירקטוריון . היו"ר לשעבר העדיף לקבל את ההמלצה הזו של עורך הדין החיצוני מאשר את זו של מזור, היועץ הוותיק של הבנק.
חששו מהדלפה לתקשורת
לפני שנה, בתחילת נובמבר, נחשף בחדשות 2 כי עובדת לשעבר בבנק הפועלים התלוננה כי קינן תקף אותה במסגרת נסיעת עבודה לקזחסטן שאירעה בשנת 2006. עוד התברר כי הבנק מינה לנושא כבורר את השופט בדימוס סטיב אדלר, שאמנם לא מצא את התלונה מוצדקת, אך פסק לעובדת פיצויים מוגדלים המוערכים במיליוני שקלים. הפרסום עורר סערה וביקורת על כך שהתשלום הגבוה הוא למעשה סוג של "דמי שתיקה". בין היתר, גם נודע כי סרוסי לא דיווח האירוע לפיקוח על הבנקים ולדירקטוריון הבנק, מה שהביא לכך שהוא נאלץ לעזוב את תפקידו בסוף השנה שעברה. במקומו מונה לתפקיד היו"ר עו"ד עודד ערן.
לפי הערכות, העובדה שהאירוע לא דווח נבעה מכך שקינן ממילא הודיע כי יסיים את תפקידו, ומחשש שדיווח על אירוע רגיש כל-כך יביא להדלפתו לתקשורת (מה שממילא אירע בסופו של דבר(. בנק ישראל החל לבדוק את המקרה, ובמקביל נודע כי גם המשטרה החלה בבדיקה.
כחודשיים לאחר מכן, בתחילת השנה, הודיע בנק ישראל כי הוא משהה את הבדיקה עד לסיום בדיקת המשטרה. חלפו עוד 7 חודשים והמשטרה הודיעה כי היא סוגרת את התיק. לאחר הודעה זו אמרו בבנק ישראל כי יחזרו לסיים את עבודתם על הדוח, ומסרו: "משהסתיימה חקירת המשטרה יפעל בנק ישראל כדי להשלים במהירות את הבדיקה אותה הקפיא לבקשת המשטרה".
סרוסי: "התלונה טופלה בקפדנות וברגישות"
מבנק הפועלים נמסר בתגובה: "הבנק מתכוון ללמוד את הדוח לעומק ולפעול לפי ההמלצות. הדוח קובע שבמישור של החוק להטרדה מינית, בנק הפועלים פעל כשורה וכי בנק ישראל לא מצא פסול בסעיפי הסודיות ובגובה התשלום ששולם לעובדת".
יאיר סרוסי, לשעבר יו"ר בנק הפועלים מסר בתגובה: "נושא הטענה על ההטרדה טופל בקפדנות וברגישות תוך שנעזרתי ביועצים משפטיים ונועצתי עם יושבת-ראש ועדת הביקורת. מתוך חשש ממשי להדלפת פרטי הבדיקה, פעלתי על בסיס ייעוץ משפטי על-פיו אין לדווח על הנושא לדירקטוריון כל עוד לא התבררו העובדות וזאת בכדי למנוע פגיעה בצנעת הפרט של המתלוננת ושל המנכ"ל.
"אבקש להדגיש כי הצטרפתי לבנק הפועלים שלוש שנים לאחר המקרה המדובר בקזחסטן וכי לא היה לי כל עניין אישי הנוגע למנכ"ל, שכבר הודיע קודם לכן על סיום תפקידו. פעלתי בעניין
בתום לב ומתוך ראיית טובת הבנק לנגד עיניי.
"במסגרת תהליך הבדיקה, מונה שופט בכיר שהומלץ על-ידי היועצים המשפטיים ונחשב למוביל בתחום יחסי עבודה. בנוסף, על ההסכם עם העובדת חתום היועץ המשפטי של הבנק שאף נתן חוות-דעת על-פיה ההסכם נעשה בסמכות ועל-פי דין. בחוות-דעת שהוגשה לבנק ישראל על-ידי פרופ' אוריאל פרוקצ'יה, מהמומחים המובילים בישראל לדיני החברות, נקבע כי פעלתי כראוי כאשר העדפתי את שמירת הדיסקרטיות המתחייבת לאור החוק למניעת הטרדה מינית על פני דיון בפורום תאגידי רחב, וזאת משום שמדובר בחוק ספציפי לנושא ההטרדות הגובר על הכלליות בחוק החברות.
עוד ציין פרופ' פרוקצ'יה כי פעלתי נכון בעת מינוי בודק חיצוני וקבלת המלצותיו וכך גם בשלב בדיקת העובדות ולאחר שזה האחרון פסק כי לא התקיימה הטרדה. ביחס לאי דיווח לבנק ישראל, הרי שהבעתי התנצלות מידית באופן פומבי עם פרסום הנושא לאור מערכת היחסים הטובה שנבנתה במשך השנים עם בנק ישראל, וזאת למרות שלא היה מדובר בנושא שהיה יכול להשפיע באופן מהותי על יציבות הבנק. כזכור, שימשתי גם במשך ארבע שנים כנשיא איגוד הבנקים.
"אציין כי יזמתי פעמיים בשנים האחרונות ריענון נהלים בנושא הטרדות מיניות בבנק ופעלתי למצוא דרכים שיקלו על מתלוננות. במידה והייתי נשאר בתפקידי הייתי מוציא את הטיפול בתלונות על הטרדה מינית כנגד מנהלים בכירים לגורם חיצוני שיקבע בתהליך ידוע מראש. פרשתי מיד לאחר שהבנתי שהנושא הפך לכלי ניגוח שהוצא מהקשרו, נופח ונוצל לפגוע בי, דבר שעלול היה להביא לפגיעה נוספת בבנק. במהלך שבע וחצי שנות כהונתי כיו"ר הבנק, הבאתי לתוצאות שיא תוך שיתוף-פעולה בין כל הגורמים בבנק. ערכתי שיפורים רבים בממשל התאגידי בבנק וקיבלתי מאות החלטות שרובן היו מוצלחות והביאו לפריחה של הבנק. תמיד פעלתי בשיתוף הדירקטוריון, ההנהלה והעובדים תוך שהייתי קשוב ונגיש לכל עובד ועובדת".
