"היום הרשות לאיסור
הלבנת הון מייצרת לנו פרשיות; פעם הם רק נתנו לנו מודיעין". כך אומר (26.12.17)
מני יצחקי, לשעבר ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, בכנס במלאת 15 שנה לרשות. "היא הפכה מכלי תומך לכלי יוזם שמאתר דברים שעוברים מתחת לראדאר". עוד הדגיש: "אצל חלק מהיעדים, הפגיעה בכיס יותר מאיימת מאשר העונש הפלילי - ואנחנו עושים את זה די טוב".
לדברי יצחקי, "היום מי שבנו לעצמם במשך שנים אימפריה של כספי פשיעה - אנחנו בבוקר אחד, בדרך כלל בארבע בבוקר, לוקחים את כל ממונם. זה אירוע דרמטי ומשמעותי, ואני יודע לומר ממידע מודיעיני שהם כל הזמן עסוקים בהגנה על הכספים. המצב היום הוא, שגם אם היעד ישתוק בכל החקירה - אנחנו סגורים לגמרי. התגובה היותר היסטרית של היעדים היא בתחום הכלכלי, כי כל חייהם הם עסקו בצבירת הכסף הזה".
פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), ליאת בן-ארי שווקי, הדגימה את ההבדל בין המצב שלפני הקמת הרשות לפני המצב הנוכחי. התיק הראשון בו טיפלה בפרקליטות היה פרשת וחניש-גולד, בו נעלמו 80 מיליון שקל שהתקבלו במרמה מהמדינה ולא נמצאו מעולם. הכספים הועברו לחשבונות בנק ברחבי העולם - וכיום ניתן לקבל במהירות מידע מרשויות מקבילות בחו"ל.
בן-ארי הביאה כדוגמאות אקטואליות את המידע שהתקבל מהרשות לגבי העברות הכספים של בנימין בן-אליעזר ולגבי הבנק המחתרתי בבורסה ליהלומים. "זה מקדם את החקירות בצורה מירבית ומקצר תהליכים", סיכמה. "זה פותח אפיקים שבעבר לא יכולנו לראות אותם". היא סיפרה, כי לאחרונה ביקש נחקר שהחוקר מטעם רשות המיסים ייצא מהחדר - מה שמלמד שהחשש הגדול ביותר שלו היה בתחום הכלכלי.
מנהל רשות המיסים,
משה אשר, עמד על חשיבות החילוט המהיר של רכוש שהושג בעבירה: "זה יכול לשתק ארגוני פשיעה ולמוטט אותם", קבע. לדבריו, "המודל של אל קפונה - להגיע לארגוני פשיעה דרך המיסים - עובד מצוין. עבירות המס הן שחור-לבן - רשמת או לא רשמת, עשית או לא עשית - הן כלי מצוין להתחיל ממנו". הוא אמר, כי עבירות אלו היוו בחלק מן החקירות הגדולות את המפתח להשגת עדי מדינה.
לדברי אשר, הפיכת עבירות המס הקשות לעבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון, פותחת עולם חדש בפני הרשות, הנמצאת כעת בשלב הלימוד של השימוש בכך. "בשנים הבאות נראה מבצעים משולבים מדהימים ואין לי ספק שנוכל לצמצם את הפשיעה החמורה".
