המדינה מבקשת (2.1.18) מבית המשפט העליון לבטל פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה, אשר מונע ממנה לנכות אוטומטית חלק יחסי משכרם של עובדים שנקטו בעיצומים. בית הדין קבע, כי המעסיק חייב לפנות בזמן אמת לבית הדין ולקבל את אישורו לניכוי מן השכר.
ערעורים על פסקי דין של בית הדין הארצי מוגשים לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, והוא מתערב בהם רק במקרים נדירים במיוחד, בהם הוא מוצא שבית הדין הארצי סטה מן החוק או מן ההלכה, או שקביעותיו מוקשות עד כדי כך שאין להותירן ען מכונן. ערעורים של המדינה שכיחים עוד פחות. פסק הדין נגדו עותרת המדינה ניתן בידי הנשיא
יגאל פליטמן והשופטים
אילן איטח ו
רועי פוליאק בנוגע לעיצומים בנמל אשדוד.
בית הדין הארצי הוסיף וקבע, כי לפני פנייה לבית הדין, חייב המעסיק לנהל מו"מ עם העובדים, וכי אם הצדדים מגיעים לבית הדין - הוא אשר יקבע לא רק האם העיצומים היו חוקיים, אלא גם מה יהיה השכר תמורת אותה תקופה. המדינה מבקשת מבג"ץ לקבוע, כי כפי שהיה עד כה - יכול המעסיק לנכות את השכר, ואז יכולים העובדים לפנות בתביעה משלהם לבית הדין. עוד היא מבקשת לקיים את ברירת המחדל הקבועה בחוק, לפיה השכר על ימי עיצומים יהיה 50% מהשכר הרגיל, ולא להותיר את הקביעה בידי בית הדין.
לדברי המדינה" פסק הדין "המותיר את המעסיק, לא כל שכן המעסיק בשירות הציבורי, ערום ועריה מכליו הדלים ממילא במהלך שביתות חלקיות, בין אם מדובר בשביתות מוגנות ובין אם מדובר בשביתות שאינן מוגנות; זאת, אל מול העובדים המתעצמים אשר כידוע אינם מבקשים אישור, לא מאת המעסיק ולא מבית הדין לעבודה, טרם נקיטת צעדים ארגוניים, לרבות עיצומים.
"לנוכח פסק דינו של בית הדין הארצי, דומה, כי לא נותר כלי אפקטיבי בארגז הכלים של המעסיק בשירות הציבורי, עת עליו להתמודד אל מול העובדים וארגונם היציג במהלך עיצומים. בכל הכבוד, פסק הדין בסוגיות המועלות בעתירה ניתן ללא הנמקה כדבעי, מבלי שניתן משקל של ממש לאינטרס הציבורי הרחב אשר אמור להישקל בכגון דא, תוך התעלמות מהרציונאל הטמון בעצם חקיקתו של סעיף 37ג(ג) לחוק יחסי עבודה, תוך סטייה מהפסיקה המנחה עד כה, ותוך חקיקה שיפוטית; ובעיקר תוך סרבול ההליך של תשלום שכר ראוי (באופן שעלול לרוקן אותו מכל תוכנו) - הליך אשר מטיבו וטבעו אמור להיות מהיר ויעיל".
לטענת המדינה, תשלום השכר החלקי מאזן את זכותו של המעסיק אל מול זכות השביתה של העובדים, והעיצומים התכופים בנמל אשדוד מוכיחים עד כמה הוא מוצדק. לטענתה, מובן מאליו שהם העובדים יוכלו לנקוט בעיצומים מתוך ידיעה ששכרם יקוזז - אם בכלל - רק לאחר מספר שנים, יוסר בלם מרכזי ביחסי העבודה ויופר מאזן הכוחות בינם לבין המעסיקים. העתירה הוגשה באמצעות עו"ד
דורון יפת.
