יבואנית הרכב דלק מוטורס, שבשליטת יצחק תשובה, טוענת שחתמה על הסכם למראית עין עם יצרנית הרכב מאזדה, שנועד להסתיר מיבואנים אחרים בחו"ל שהיא מקבלת חלפים בהנחה של 10%. טענתה של דלק מוטורוס הועלתה בהתדיינות מול אגף המכס ונחשפת (4.1.18) בהחלטה של בית המשפט העליון.

במרס 2010 נחתם הסכם בין דלק למאזדה לאספקת חלקי חילוף למכוניות אלו, ובו הנחה של 10% אם דלק מוטורוס תעמוד ביעדי המכירות שנקבעו. הסכמים דומים נחתמו בשנים 2012 ו-2014. בסוף שנת 2014 הוציא המכס לדלק מוטורוס דרישת תשלום על ייבוא החלפים לפי מחירם המלא, ללא ההנחה. דלק מוטורס שילמה תחת מחאה ולאחר מכן טענה, כלשונו של השופט דוד מינץ, "כי התנאי בחוזה, לפיו ההנחה מותנית בעמידה ביעד מכירות, הינו תנאי למראית עין בלבד אשר נועד להסתיר מיבואנים בשווקים אחרים בחו"ל שהיא מקבלת חלפים במחיר מופחת".

טענה זו נדחתה בידי המכס ודלק מוטורוס הגישה ערעור הנדון בבית המשפט המחוזי מרכז. העניין הגיע לבית המשפט העליון לאחר שהשופט המחוזי שמואל בורנשטיין דחה את בקשתה של דלק מוטורס לקיים את הדיון בדלתיים סגורות בנימוק של חשיפת סודות מסחריים. החברה ערערה ומינץ קיבל את ערעורה, שכן חלק משמעותי מן המסמכים עליהם מסתמכת דלק מוטורס כוללים סודות מסחריים: רשימת לקוחות, ההנחות שהעניקה להם והתכתבויות עם מאזדה הנוגעות להנחות.

לצד זאת מדגיש מינץ, כי אינו מקבל את טענתה העקרונית של דלק מוטורס ולפיה יש לדון ככלל בערעורי מכס בדלתיים סגורות, כמו בערעורי מס הכנסה. הוא מציין, כי הוראה כזאת קיימת בחוק לגבי מס הכנסה אך לא לגבי המכס - ומסיבות מוצדקות. בעוד בערעורי מס נדרש הנישום לעיתים קרובות לחשוף סודות מסחריים, הרי שערעורי מכס "תחומים לשאלות עובדתיות או משפטיות מצומצמות ואינם דורשים חשיפת מידע רגיש הכולל פרישה עובדתית מלאה של מכלול הכנסותיו על-ידי יבואן הטובין". המדינה חויבה בתשלום הוצאות בסך 5,000 שקל. את דלק מוטורס ייצגה עו"ד אליס אברמוביץ.