ראש אגף החקירות החדש ניצב גדי סיסו, שנכנס לתפקידו בדצמבר במקום מני יצחקי שסיים את תפקידו במשטרה, הוא הגורם המחזיק עתה בתיקי החקירה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, ודורש לבדוק בעצמו ומחדש ראיות ועדויות, בטרם יוגשו סיכומי החקירה בתיק המתנות (1000) ובתיק נתניהו-מוזס (2000) - כך נודע ל-News1. מסיבה זו, בעיקר, לא הוגשו סיכומי החקירה בתיקים אלה.

ל-News1 נודע, כי בין סיסו לבין יצחקי קיימת מחלוקת עמוקה באשר לעבירות הפליליות שניתן לייחס לראש הממשלה נתניהו: יצחקי טען לעבירות שוחד; ואילו סיסו דבק בעמדת היועמ"ש ופרקליטים המלווים תיקים אלה, לפיה: לא ניתן להוכיח עבירות שוחד, אלא לכל היותר עבירה על חוק המתנות.

(תזכורת: במרס 2017 חשפנו את עמדת היועמ"ש: אישום או כופר בגין הסיגרים לנתניהו. לא שוחד, עבירה לפי חוק המתנות בלבד).

המדובר במחלוקת מהותית, שכן: ברי כי קביעה מצד המשטרה ו/או הפרקליטות שאכן מדובר בעבירת שוחד עלולה לחייב התפטרות מידית של ראש הממשלה; ואילו עבירה על חוק המתנות דינה קנס כספי, אין עימה קלון ולכן יוכל נתניהו להמשיך בתפקידו כראש ממשלה.

ניצב סיסו ובכירים נוספים במשטרה חולקים על יצחקי ואנשיו הקרובים גם באשר לאופן ניהול החקירה בתיק הצוללות. נטען, כי המשטרה נהגה בחופזה ויצרה רף-ציפיות גבוה, בעצם המעצרים הסנסציוניים שביצעה. ואילו עתה, ככל שמתקדמים על ציר הזמן, נראה כי מלכתחילה לא היה בסיס לחשדות הכבדים (עבירות שוחד) נגד חלק מהחשודים הבכירים, ולאחדים מהם, ובראשם יצחק מולכו, נגרם עוול גדול.

ל-News1 נודע, כי התוכנית המקורית הייתה לאפשר לניצב מני יצחקי לחתום בעצמו על סיכומי החקירה בשני התיקים הנ"ל בסוף דצמבר 2017, כמי שהיה ראש אגף החקירות וליווה תיקים אלה בשנים האחרונות. אולם מחמת השלמות שנדרשו ברגע האחרון, ודרישת ניצב סיסו שמונה בדצמבר 2017 לעבור בעצמו על תיקים אלה - נוכח כניסתו לתפקיד ואחריותו, מכוח תפקידו, להכרעות אגף החקירות, נאלצו מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך וצוותי החקירה בנושאים אלה, להסכים לדחייה במועד הגשת סיכומי החקירה.

נודע עוד, כי ניצב סיסו מקבל גיבוי לעמדתו מצד היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. היועמ"ש הנחה את צוותי החקירה: להשקיע זמן ומשאבים, ככל שיידרשו, כדי להגיע לחקר האמת, גם אם פירושו של דבר: דחייה של חודשים רבים בהגשת סיכומי החקירה בתיקים הנ"ל.