"לצערי פעמים רבות כשפונים אלינו עם יוזמות חקיקה, הן לא מבוססות על עובדות או על ראיית כל התמונה. היו בעבר ניסיונות ללחץ פוליטי. עם זאת, אנחנו בהחלט עובדים בשיתוף פעולה עם חברי הכנסת. אנחנו כמעט כל שבוע מתייצבים מול וועדות הכנסת ולעיתים זו חוויה לא נעימה. הצוות שלי חוקר עד עומק את העובדות, מגיע לדיון וצועקים עליו. זו לא צריכה להיות תרבות הדיון מול רגולטורים ואנשי מקצוע, שכולנו משרתי ציבור" - דברי המפקחת על הבקנים, ד"ר חדוה בר, ב"וועידת ישראל לעסקים" בבנייני האומה בירושלים.
בר התייחסה בדבריה גם לנושא מיזוג
מזרחי טפחות וציינה: "צריך להבין שמספר השחקנים במערכת הבנקאית הוא לא השיקול היחיד. אנחנו נשמח שיהיו עוד שחקנים, גם חוץ בנקאים וגם דיגיטליים אבל זה מקרה בו צריך לנתח את כל העובדות. יש שני רגולטורים שמעורבים בהחלטה. האם צריך עוד שני שרים שיהיו מעורבים בהחלטה? חד-משמעית לא".
גם
מיכל הלפרין, הממונה על ההגבלים העסקיים, התייחסה בדבריה למיזוג וציינה: "אני מנועה מלהכריע בנושא מיזוג מזרחי טפחות ויכריע בו ממלא מקומי. זו דוגמה מצוינת שבה לכל העולם יש סימני קריאה, ולכולם ברור מה יהיה גורל המיזוג ואיך צריך להכריע. לעומת זאת, לרשות ההגבלים יש בעיקר סימני שאלה. המיזוג ייבדק בארבעת החודשים הקרובים, עד שנקבל תשובות לכל השאלות. ונקבל החלטה מקצועית. אם נחשוב שהמיזוג פוגע בתחרות הוא לא יאושר, וזה השיקול היחיד שינחה אותנו בנושא".
ביחס לשאלה האם היא חוששת מהצעת החוק לפיה מיזוג בנקים יאושר על-ידי שר האוצר, ענתה הלפרין כי "אנחנו ניתן החלטה מקצועית. אם הדרג הפוליטי רוצה להתערב זה העניין שלו. אנחנו מטפלים בנושא בהיבט המקצועי".
פרופ'
שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך, שיסיים את תפקידו בעוד ארבעה ימים, התייחס אף הוא לנושא ההשפעות הפוליטיות ואמר "העברנו מאות דברי חקיקה ואי-אפשר להעביר דברי חקיקה מבלי שהשר האחראי תומך ומקדם. קיבלנו תמיכה והרשות יותר חזקה היום מאי פעם וזה בא לידי ביטוי בכנסת עצמה אך מעולם לא היה עלי שום לחץ פוליטי. כשהבעיות שכן חוויתי הן דווקא ממקורות שאיני יודע מיהם, למשל מאמרי ביקורת בלתי מרוסנים או חדירה לטפלון שלי, או לוחות שנה עם תמונות של מחנות ריכוז שחולקו בכניסה למשרדינו. אבל, מפוליטיקאים לא קיבלנו שום ביקורת. גם חוק ההמלצות לא שינה מבחינתנו את המצב ולא מפריע לעבוד".
משה אשר, מנהל רשות המיסים, התייחס גם הוא לקשר עם העולם הפוליטי ואמר כי "האם חברי כנסת וועדות פונים? לפעמים כן, אבל כמו שכל הציבור פונה. אבל, השיח הזה בין רשות המיסים הכנסת והשרים הוא שיח מאוד ברור, וכך צריך להיות. ביחס למס, יש שיח שלם ועמוק בין הרשות לשרים, לשר האוצר ולח"כים ושם יש לעתים אווירה מתלהמת מדי. אפשר להשיג את העבודה בצורה אחרת, גם אם יש ביקורת". הוא הוסיף כי "כל תוכניות הנדל"ן של השר, כולל הנטו, תואמו אתנו מראש. בימים אלה מתרגשת בארה"ב רפורמה של טראמפ ושעושה שינוי דרמטית על ישראל ואנו עושים דיוני עומק עם האוצר ונעשה ככל שיידרש כדי לקדם את ישראל".
עוד אמר אשר כי "נושא הרגולציה והאיזון בין הוודאות הנדרשת לעסקים לבין הצורך לפקח כדי שדברים לא ראויים לא יקרו במשק ובכלכלה, מחייב אותנו להתחבט מדי יום. כשאתה סוגר פרצה אחת אתה פותח פרצה אחרת. בנושא חברות הארנק, לדוגמה, ראינו תקלה רגולטורית משנת 2002 שגרמה לתקלה מתמשכת שעלתה למשק הרבה מאוד כסף, והובילה לכך שחלוקת הנטל במשק תהיה אי-שוויונית. היינו צריכים להזיז את המטוטלת לצד השני. אך לצד זאת נתנו גם את ההזדמנות לשחרר רווחים וסכומי עתק, של 12 מיליארד שקל מעל לאומדנים שלנו. זה היה שילוב של מקל וגזר".
ביחס לסוגיית המיסוי על חברות האינטרנט הבינלאומיות ולגביית המס עליהם אמר אשר כי "אין ספק שאנו רוצים את ענקיות האינטרנט פה ועלינו לא לגרש אותם מפה. זו הכלכלה החדשה. אבל זה לא סותר גביית מס נורמטיבית שוויונית, כמו כולם וכמו כל חברה זרה שפועלת בישראל. ברגע שהם פועלים פה הם מחויבים לישראל. תפקידינו לגבות מס לפי חוק ואנו מחויבים לגבייה שוויונית".
עוד אמר האוזר כי "אנו מדברים ברשות כבר כמה שנים על עודף רגולציה. ברשות ני"ע יצאנו בהקלות רבות. יותר משיש לדבר עכשיו על עודף רגולציה חשוב לדבר על ודאות רגולטורית. הייתי בעד "הודנא" רגולטורית ועכשיו אני עדיין בעדה. דובר שנים על בורסה מתייבשת. אך זה לא המצב. מאז שהוצאנו את הבנקים מהבורסה אנו רואים את ניצני התחרות וכבר לא מדובר על בורסה מתייבשת ולאחר שנים, לראשונה יש עלייה במספר החברות בבורסה בניגוד למה שקורה בעולם, ויש הנפקות. אני צופה שזה יביא עניין מבורסות נוספות".
האוזר התייחס להנפקות של חברות זרות בישראל ואמר "חלק גדול מהחברות הללו אינן חברות זבל ויש לנו בקנה חברות מאוד משמעותיות מישראל ומארה"ב ששוקלות להירשם בבורסה בתל אביב ויש לזה חשיבות. ב-2018 נשבור שיאים יותר גדולים מאלה ששברנו בהנפקות בשנת 2017".
הלפרין אמרה גם ש"אנו מקדמים שהרבה תהליכי ועסקות שהיו אמורות להגיע לרגולציה לאישור מוקדם ישוחררו, כי אנו סומכים על העסקים שיפעלו בצורה הגונה, ראויה ותמת לב. עם זאת, אנו נחזק את האכיפה וננקוט בצעדי אכיפה מאוד משמעותיים כשיתפסו מפרים. האתגר של הרשות להגבלים עסקיים היא להיות ממוקדת ואפקטיבית. אם לא נהיה מסוגלים לשחרר עסקים שפועלים באופן שגרתי ולא מפירים את החוק נטבע ולא נעסוק בדברים שחשוב שנעסוק בהם: מונופולים וקרטלים שפועלים על חשבון הצרכן".
דורית סלינגר, הממונה על שוק ההון והביטוח, אמרה כי "אנו דוגלים בגישה פטרנליסטית וזו לא מילה גסה. אין רע בלדחוף צרכנים לפעולה מסוימת. פנסיית חובה זו התערבות פטרנליטסית. מה שעשינו בעצם זה להורות לפרט לקחת מצריכת ההווה ולשמור לעתיד, כתוצאה מכך הכנסנו כחצי מיליון איש לחיסכון הפנסיוני, וזה התערבות פטרנליסטית. בנוסף, התפכחנו בנושא שקיפות וגילוי נאות. נקטנו בפעולות פטרנליסטיות בכדי לשפר את המצב, כי הפערים שמצאנו בתחום הזה היו מאוד גדולים".
ביחס להעברת השליטה בחברות הביטוח הגדולות ולכך שלא אישרה רכישות ענק של מניות כאלה אמרה כי "יש לנו תהליכים סדורים ואנו בוחנים בקשות שיש. לא סירבנו לבקשות אלא שאלה לא המשיכו הלאה באיזשהו אופן, כי המידע לא הוצג נכון או שהיה קשה לבחון מידע. אין לנו עמדה נגד חברות מסוימות, אך לא באו שחקנים שירימו את השוק למקום אחר".
