בדיון שנערך (יום ג', 16.1.18) בוועדת הפנים בראשותו של חבר-הכנסת דודי אמסלם, מסר אלוף-משנה איציק גיא, ראש מחלקת תכנון בפיקוד העורף, כי תקציב התוכנית הרב שנתית למוכנות הרשויות המקומיות לחרום עומד כיום על 550 מיליון שקלים. הדיון בנושא נערך במסגרת יום הגנת העורך, ביוזמתו של חבר-הכנסת
עמיר פרץ.
במסגרת התקציב, הרשויות המאוימות והגדולות הן שזוכות לעדיפות. כדי לבחור את הישובים שיקבלו תעדוף, לוקחים בחשבון את הקריטריונים: 45% לאיום הייחוס, 15% הערכת מפקד, 15% גודל הרשות ומורכבותה, 15% מוכנות הרשות לחרום ו-10% לתשתיות. עד סוף 2018 יכללו בתוכנית 131 יישובים מתוכם 18 יישובים ערביים. עד שנת 2020 יסתיים הטיפול בכל הרשויות שבטווח 40 ק"מ מהגבול. אלי רגב, מנהל מינהל החרום והביטחון במשרד הפנים אמר שדרגו את הרשויות מ-1 עד 255. לדבריו "לא דומה צפת שיושבת באזור סיכון ססמי וביטחוני, לעיר קטנה במרכז הארץ. לכן קיבלו עדיפות עם אמצעים תפורים לה". המצב הקיים היום בכל המגזרים, על-פי נתוני פיקוד העורף הוא: 62% מהרשויות המקומיות ברמת מוכנות גבוהה, 25% ברמה בינונית ו-13% ברמה נמוכה.
ב-2016 הוקצו 20 מיליון שקלים לרשויות מקומיות ערביות וב2017-18 30 מיליון נוספים, למטרות מיגון ומוכנות היישובים לשעת חרום, כך מסר רגב. לטענתו, בשל הפערים הגדלים במוכנות ומיגון יישובים ערביים לעומת ישובים יהודיים, הוחלט לתקצב את הרשויות על-מנת "ליישר קו", ואז לשלבם בתוכנית הרב שנתית הכללית. תגבור המוכנות ברשויות הערביות כולל הכשרת ותפעול כוח אדם - שירות עירוני אזרחי על בסיס התנדבותי, שהנו חדש במגזר הערבי. נרכש ציוד חרום ואמצעי תקשורת. נשכרו שירותיהן של שתי חברות מקצועיות שמשמשות כמנטורים ל-46 רשויות ערביות ומנחות את בעלי התפקידים ביישובים. אובזרו מרכזי הפעלה ב-39 רשויות ערביות.
מפיקוד העורף נמסר, כי השאיפה היא להגיע למערכת שבה כולם ידברו באותה שפה, כל השחקנים השותפים. לטענתם, מדובר באירוע טכנולוגי לא מורכב מדי בהתחשב ברקע הטכנולוגי של ישראל. לדבריהם, החזון הוא ריכוז מידע והפיכתו לידע. לקבל תשובות ממידע שרץ במערכות החרום. שתשתיות לאומיות ידעו לתת מידע שיש אצלן ולקבל מידע ממערכות אחרות.
מנגד, אמרה סיון יחיאלי, ראש מועצת כפר ורדים ויו"ר פורום קו עימות כי הרשויות המקומיות באזורי פריפריה יחטפו אש יותר חזקה, ןכי קיימים פערים במענים. כמו-כן, יש דברים לא סגורים כי חסר בסיס ידע. מלדבריה, התוכנית הלאומית מטפלת בבעיות של הממשלה, לא של האזרח. לכך הגיב אמסלם, כי מתן שירות במצב חרום, זוהי תפקידה של הרשות המקומית בעזרת הכלים שהם מקבלים מהגורמים הרלוונטיים.
